תפישת המציאות של השמאלן

 

תפישת המציאות של השמאלן

הנוצרי הוא יהודי שהפך את הרחמים לאליל או, במונחים מודרניים, לדוגמה. זה מה שעומד ביסוד הטירוף השמאלני, המביא אותו לדאוג לילדיו המשוערים של אויב רחוק יותר משהוא דואג לילדיו הוודאיים. זהו טבעה של דוגמטיות: שהיא מייצרת היפוך בתפישת המציאות של האדם וגורמת לו להתעלם ממציאות עובדתית, ברורה ומסוימת, החשופה לשכל הישר שלו – ולהתמקד, במקומה, בהפשטה מעורפלת ורחוקה של אפשרות בעלת סיכויים מזעריים.

לא מדובר רק בסיכויי שרידות מושווים, אלא בתפישתם של דוד, יוסף ויעקב הקרובים כרחוקים מהמודעות וכחסרי-חשיבות או, גרוע יותר, כחסרי זכות לחיים ולבטחון – ואת מחמוד, מוסטפה ויאסר, כיצורים חסרי ישע, אומללים ועלובים שהלב, המזדהה עם מסכנותם-כביכול, חש קרוב אליהם, כאילו היו בעלי ברית. זוהי, למעשה, תמציתו של רעיון עליונות הלב על השכל.

ותפישה זו היא המקננת במערכת הרגשית של השמאלן המצוי והיא הגורמת לו להעדיף תדיר את ה"מקופח" הפלשתיני על פני המתיישב היהודי. זקיפות הקומה של האחרון מביאה את השמאלן לטעות ולחשוב שמדובר בתוקפן – ודי בכך כדי שיוקיע אותו כאחראי לכל שפיכות דמים שמתרחשת. בהקשר זה, גם אם יוזם הרצח הוא ערבי, אין הוא , בעיני השמאלני, אלא מגיב על אלימות המכוונת נגדו...

נתונים נוספים