הנאצים שלנו

הנאצים שלנו

הנציונלסוציאליזם הישראלי

מנקודת מבט המשלבת הגות ניתוחית של הערכים המעורבים בהסטוריה של מלחמת העם היהודי והמגמות הרעיוניות שלאורן הוא פועל בחמישים-מאה השנים האחרונות נראה שבני עם ישראל הולכים ומתדרדרים כתוצאה מפגיעתה בהם של עבודת אלילים המתמקדת בשני אלילים פוליטיים חדשים ביחס, המכוונים נגד היהדות כשהם משולבים בדרך שהיתה אופיינית לנציונלסוציאליזם שהשתלט על גרמניה במאה שעברה: לאומנות וסוציאליזם.

במשך שנים לא מעטות, במקביל למלחמת העולם השניה ואחריה, פעלו נגד העם היהודי גורמים מדיניים אנטישמיים אשר שיתפו פעולה עם האנטישמיות הנאצית וגרמו לו לאסונות רבים. היו אלה כל הארגונים והאנשים שפעלו במסגרת הייבסקציה ברוסיה, ההתנגדות ליהדות הדתית בארה"ב והדוגלים (מאז ומתמיד) בסוציאליזם בארץ ישראל. המאפיין המובהק של שלושת המחנות הללו היה – ביחד עם שנאת אנשיהם לעם ישראל ושאיפתם למחוק את תכניו הרוחנים המסורתיים – עובדה אחת: היותם, לפי מוצאם, חלק ממנו.

ברוסיה היו אנשי הייבסקציה אויביה האכזריים והקשים ביותר של היהדות מבין האחראים ל"טיפול" בהכחדת שרידי העם היהודי שנותרו אחרי ההשמדה הנאצית. לא רק שניסו בדרכים שונות להביא את היהודים לידי חילול דתם, ופעלו כדי לעצור ולאסור את ראשיהם (כמו את הרבי מלובביץ') אלא שגם הטיפו נגד הדת היהודית כאילו מנוגדת היא לקומוניזם וכי כל המחזיק בה אינו אלא מתנגד משטר מסוכן. בארה"ב – במיוחד בתקופת המלחמה - הפעילו הם את כל יכולתם כדי למנוע מהמאמצים שנעשו תוך כדי המלחמה להציל את יהודי אירופה ולבלום את השמדתם. לאחר מכן עשו כמיטב יכולתם כדי למנוע מהממשל האמריקני לתמוך במדינת ישראל ולסייע לעם היהודי והם עדיין פועלים עד היום לחזק את הגורמים האנטישמיים הקיימים במדיניות החוץ האמריקנית. בישראל משלימה בימים אלה המגמה המנוגדת למסורת ישראל מאה שנים של פעולה נציונל-סוציאליסטית נגד רוח היהדות.

כדי להבין איך מכוונת המגמה הנציונל-סוציאליסטית נגד היהדות יש להיעזר בדבריו של רבי אלחנן וסרמן הי"ד אשר נרצח בשואר על ידי הגרמנים; את הבנתו בנושא הסיק מדברי מרן החפץ חיים ראשית לגבי הייבסקציה; לגדול ישראל זה לא היה ספק, קודם כל, שמדובר בהגשמתו בעולם של עמלק וכך אמר: הייבסקציה היא עמלק, הגם שהיתה מורכבת רק מיהודים. והוא הוסיף שיהודי זמנו חוטאים בשני אלילים: האחד – רעיון הנציונליזם, כלומר להיות אומה בלי תורה; להחשיב את היהדות ללאום, כמו שאר הלאומים "...במלים אחרות: אם אתה שר "התקווה" ותורם לצרכי הכלל, אזי יהודי אתה ולא משנה גם אם תתנצר..." האליל השני – הסוציאליזם. בארץ האדומה, היינו רוסיה, נרדפו היהודים באכזריות איומה. "בשמיים", אמר רבי אלחנן, "חיברו את שני האלילים לאחד: נציונל-סוציאליזם (המוכרת לנו כמפלגתו של היטלר) ואליל מאוחד זה ירדוף את היהודים עד חורמה".

בשל היות הנאצים אויבי העם היהודי לא רבים רואים את מסגרת קיומה של היהדות בימינו כנציונל-סוציאליסטית, אך בהתאם לדברי הרב ניתן לראות כי מקימי מדינת ישראל הקפידו על שילובה במדינה של הלאומיות היהודית באופן רחוק ככל האפשר ממסורת ישראל. הדבר נעשה הן בכך שעל אף שהוכרזה כ"מדינת היהודים" הרי שבמערכת החוקים שלה קיימים מעט מאד מקבילים להלכה היהודית. בכך סופק ההלק הלאומני (ה"נציונלי") של השילוב המבוקש. החלק הסוציאליסטי סופק על ידי ההסכמה המוצהרת הכללית בין מקימי המדינה לאזרחיה על כך שמסגרת המדינה תהיה סוציאליסטית. כך, למעשה, נתמסדה ישראל כנציונל-סוציאליסטית בשנת 1948, פחות מחמש שנים לאחר שגרמניה הנציונל-סוציאליסטית הגיעה אל קיצה.

לרוב לא מצאו אזרחי ישראל (כולל הדתיים שביניהם) מקום לראות בסוציאליזם מן השלילה ובמיוחד לא תפסוהו כמייצג מגמה מנוגדת מבחינה ערכית למסורת ישראל ו/או לעקרונות היהדות. לעתים קרובות – כפי שמופיע הדבר רבות בישראל – היו שראו אף מקום לקשור את הסוציאליזם למסורת ישראל ורבים מניחים עד היום שיש תואם כה גדול בין מסורת ישראל לסוציאליזם עד שניתן לראות מסורת זו כשרשיו של הסוציאליזם ואף יותר מכך: שהסוציאליזם הוא ההמשך ההגיוני של היהדות. כשל זה לא רק שאיננו הליך מקרי של התפתחות רעיונית הגיונית, אלא שהוא תוצר של מגמה שלילית מודעת, המכוונת את מחשבת היהודי (ובמיוחד הישראלי) לטעות בהבנת כל היחס בין הסוציאליזם למסורת ישראל.

הטעייה זו, הקיימת ביסוד חשיבת הנציונל-סוציאליזם הישראלי כבר מתחילת המאה ה20, בוססה על שני אדנים סיבתיים ראשיים, שהם כשלים קבועים בהבנת הקשר בין מסורת ישראל לסוציאליזם: א. על כשלון בזיהוי הניגוד הערכי הקיים בין הסוציאליזם למסורת ישראל בשל היותו סותר באורח ברור ובוטה את ערך הקנין, המהווה יסוד במסורת היהודית. למעשה, ערך זה הוא כה מקודש ביהדות (החל מההצהרה "לא תגנוב" המופיעה ביותר מצורה אחת בעשרת הדברות) עד כי ניתן לראות את הסוציאליזם, הקורא "לחלק מחדש" את הרכוש הפרטי, כניסוח מוצהר נדיר של התנגדות מעשית למוסר היהודי. ב. הצלחתה של מזימה אשר הציגה את הסוציאליזם כמבוסס על רגש אנושי חיובי, הקרוב (לכאורה) לדאגה היהודית לחלש; דבר זה גרם לבני אדם רבים – בעולם בכלל וביהדות במיוחד – להבין את הסוציאליזם כגילום מציאותי של כל המגמות המזדהות עם האדם המדוכא באשר הוא, תוך התעלמות משיטותיו האלימות של הסוציאליזם, הדוגלות בפגיעה בזכויות האדם.

לא רבים מבינים כי בנושא מסויים זה מבטא הסוציאליזם באשר הוא – גרמני, רוסי, אמריקני או ישראלי – לא פחות ולא יותר מאשר את הנצרות; בספר היסוד הנרשע שלה, שבו מאוחדים לראשונה בהסטוריה הוקעת הקנין הפרטי עם האנטישמיות, קיימים מאז ועד היום ערכי ההתקפה הסוציאליסטית נגד היהדות. ויותר מסביר הדבר שגם הרב וסרמן, שאמר כי מבחינתו של הסוציאליסט יכול היהודי גם להתנצר ולהישאר יהודי, לא העלה בדעתו כי תוקם מדינה סוציאליסטית, שלא תהיה שונה עקרונית בהתנהלותה מן העולם הנוצרי, ואשר תקרא לעצמה מדינת יהודים ממש תוך כדי שתפעל לדיכוי הקנין הפרטי של אזרחיה ותלבה במשותף את שנאת העושר הפרטי עם שנאת מסורת ישראל.

וכמובן ששום בעל שכל ישר – ובמיוחד יהודי שומר מצוות – לא יכול היה לדמיין שתוקם מדינה כזו, שתישא את שם ישראל, לא רק תוך כדי שתדכא את רוח היהדות ותסית דרך קבע נגד המסורת היהודית וההלכה בהאשימה אותם בנטיה לכפייה של שביסתה החברתית – אלא גם תראה את המסורת הסוציאליסטית כנציגה רעיונית הולמת יותר של המסורת היהודית.

יהלום הכתר של מגמת הרוע העולמי היה מאז ומתמיד שנאת ישראל, אשר התבטאה בנסיון להשמיד את ההלכה, המסורת והעם הישראליים גם יחד. מאחורי השמות עמלק, נצרות וסוציאליזם (בין אם הוא גרמני, סובייטי, לאומני או ישראלי) עושה זה עד ימינו כמיטב יכולתו כנגד הטוב העולמי, וסימן ההיכר שלו הוא הכפיה, האלימות ודיכוי החירות. כל אלה נהוגים בידי הנאצים שבקרבנו, שמנהלים את מדינת ישראל כשרוממות "טובת הכלל" בגרונם.

ברוח שבה המשיכו הרוסים להילחם בפשיזם דורות לאחר שעבר מן העולם, מאשימים היום הסוציאליסטים הצעירים של ישראל את צבאה בדיכוי פשיסטי של הערבים. מבלי לשים לב לסתירה שיש בכך, הם רואים מחד את החייל הישראלי שומר המצוות השומר על ארץ ישראל כביטוי של אנכרוניזם קדום הגורר אותנו לפגיעה בעתידנו הלאומי ומאידך את תלמיד הישיבה שאיננו משרת בצה"ל כמשתמט מלמלא את חובתו הלאומית בתירוץ של העדפת ערכי מסורת מיסטיים המבטאים פיגור תרבותי. ועל כל אלה חולשת מערכת דיכוי כלכלית-חוקית, השומרת בשליטתה את כל הארץ תחת פיקוח ברוח הסוציאליזם החודר לכל כיס, נפש ורוח חיים.

במצב הקיים כאן ועכשיו שומה על כל אזרח ישראלי בינינו לראות את השנאה המופנית נגדו, את הפגיעה המתמדת בזכויות האדם שלו ובמיוחד בזכות הקנין הפרטי שלו, ואת ההוקעה המתמדת של שאר ערכיו, כהוכחה למידת הסכנה שרואה בהם הרוע העולמי – ומכך למידת החשיבות שיש לו, כיחיד החי למען הגשמת ערכיו, כקריאת תגר כנגד הנאצים העכשוויים.

נתונים נוספים