היהודי כמוכיח
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 997
היהודי כמוכיח
הצד החיובי של האנטישמיות
לפחות במובן אחד צריך היהודי לשמוח על האנטישמיות: כל עוד הרעים שונאים אותו, ומן הסתם חוששים ממנו, הוא יודע שהוא נמצא בצד הטוב של המלחמה המתחוללת בעולם.
בהקשר זה, יש מקום לראות את האנטישמיות כביטוי של העובדה שיש לעם היהודי משימה להפיץ בעולם ערכים חיוביים של מוסר, אשר אינם יכולים להשאיר את בני האדם הלא מוסריים אדישים כלפיו, מבלי לחוש שיש בכיומו המוסרי משום הצהרה על אי מוסריותם.
ואין הכרח לקשור בנושא זה את משימת היהודי בעולם לפעולות הקשורות בהכרח לנושאים דתיים מובהקים; די להבין כי כל אדם שסובל מתוצאותיה של עצלנות, למשל, יחוש – ובצדק - שאדם יצרני מהווה בעצם קיומו הוכחה חיה להיותה של העצלנות מחדל.
מאידך, על אף שזוהי דוגמה אחת מני רבות לדרך שבה נוגעים ערכים רבים שקיימים ברשותו של אדם מוסרי לעניני חיים הנוגעים, למעשה, לכל אדם באשר הוא, אל לנו לנתק את עצמנו מהעובדה שהניתוק יהיה טעות אם נרשה שייעשה ביחס שבין היהדות כמסורת לבין ערכי החיים של האדם, כי אין בין שני אלה ניתוק של ממש.
דוגמה מובהקת לאחדות מסוג זה של היבטי החיים והמסורת הדתית היא הציווי היהודי המסורתי "לא תגנוב", המהווה ביטוי יסוד דתי העולה בקנה אחד עם המוסר האנושי באשר הוא – ואין כמו מצווה דתית מוסרית זו כדי להמחיש עד כמה יהיה הדבר שנוא על כל מי שחפץ לפגוע בזכות הקנין.
במובן זה תהיה, מבחינתו של הבוזז, הפגיעה בבעל הקנין, כולל סבלו וכעסו של הפשע שבוצע נגדו, זניחים ביחס להאשמה ולפגיעה הישירה שיחוש הפושע ביחס ליהודי. שכן בזמן שבו קרבנו של פושע יצליח רק לעתים רחוקות להשפיע עליו, תיגע תוכחתו של היהודי – אף אם לא יאמר לו דבר – בנימי נפשו פנימה, והצהרותיו המוסריות יחדרו אליו פנימה, יוקיעוהו בחדרי ליבו פנימה על אי מוסריותו – ומכאן תהיה דרכו סלולה לשנאת ישראל.