חומר או רוח

 

חומר או רוח

בויכוח על מהות היהדות מסתבכים לעתים קרובות מתנגדיה בסתירה. מדובר בדואליות ערכית שמוצאה, כנראה, בתפישת הפרדה מטפיסית בין חומר לרוח. היא באה לידי ביטוי באחד הגילויים הקלאסיים של האנטישמיות אשר מאשימה את היהודי ברוחניות יתר מחד ולחילופין בחומרניות יתר.

ברוחניות יתר מואשמים היהודים ככאלה שמנותקים מהמציאות, שאינם עמלים למחייתם, ולפיכך הם טפילים על גופם ועמלם של בני אדם אחרים. גישה מסוימת זו אופיינית לאלה מן השמאל, אשר האלהתם את העבודה הגופנית, בתוקף תפיסתם החומרנית את העמל האנושי, האשימה את היהודי השוקד על תורתו – והתעלמה מעובדות מסוימות, המעידות לא רק על יכולתו המעשית של היהודי אלא על כך שבגלל חוקים אנטישמיים נמנעה ממנו עבודת האדמה במקומות רבים בעולם במשך תקופות ארוכות.

בחומרניות מואשמים היהודים על תאוותיהם החושניות, המתבטאות – לפי המיתוסים הנוצריים והאנטישמיים – הן בחמדת הכסף והרכוש והן בחפצם לפתות נשים, כשעל כל אלה מנצחים יכולותיהם בתחומי המסחר והממון, אשר קנו להם נכסים וכוח השפעה רב.

נתונים נוספים