ללא גבולות

 

ללא גבולות

על האנטישמיות האידיאולוגית

במיוחד אחרי השואה שעברה על העם היהודי במאה ה20, פשטה בחלק גדול מן העולם ההתנגדות לאנטישמיות וקיבלה מעמד מוסכם בין מדינות התרבות. אך תנועה זו חסרה יסוד הכרחי והוא הבנת תופעת האנטישמיות. למעשה, מעולם לא נחקרה התופעה כראוי מבחינה מדעית, והיעדר מחקר מסוג זה חשף למעשה את היהדות בלתי מוגנת כלפי האנטישמיות העולמית.

התוצאה העגומה של קיום הריק בתחום זה היא שהאנטישמיות שבה וחוזרת בימינו אלה אל העולם, כשהיא באה לידי ביטוי בטווח רחב ביותר של פעולה אנושית עוינת. זו, המתחילה ברמה הרגשית, האופיינית לציבורים הנמצאים ברמה השכלתית נמוכה, מגיעה לשיאה ביצירה רוחנית, המועברת באמצעות פוליטיקה מתוחכמת, תקשורת מתקדמת וספרות מגוונת: אנטישמיות אידיאולוגית.

אנטישמיות אידיאולוגית מיוחדת בכך שכדי להתמודד עימה יש צורך באידיאולוגיה. שלא כמו האנטישמיות הפרימיטיבית של שונאי היהדות האלימים ברחובות, סוג זה של אנטישמיות אינו ניתן לדיכוי באמצעות הסכמה תרבותית כללית וכוללנית על דחייתה וגם לא על ידי דיכויה באמצעים חוקיים או כוחניים. לאלה שמופתעים מההיקף הכלל-עולמי שתופשת המחאה האנטי-ישראלית העכשווית צריך להסביר שמטבעה של אידיאולוגיה עקרונית הוא שאין היא מוגבלת לתחומיה של ארץ או מדינה מסוימת – וקל וחומר אם מדובר באנטישמיות אידיאולוגית. זו, הנתמכת על ידי רעיונות כאלה הכלולים בספרים כמו "הפרוטוקולים של זקני ציון", אינה מסתפקת במחאה על מבצע ישראלי זה או אחר, אלא תולים את הסיבות לבעיותיו הכלכליות של העולם ביהודים.

בהקשר זה מתאים היהודי באופן מושלם לדמותו של הקפיטליסט הנוכל בוזז האנושות, אשר המרכסיזם הסוציאליסטי מצייר כאבי בעיותיו הקיומיות של הפרולטריון העולמי. לפיכך מוצאת עצמה היהדות של היום, המתמודדת כנגד האנטישמיות הרעיונית, ניצבת אל מול חזית רחבה המאחדת בתוכה, מלבד מדינות האויב הערביות, גם את השמאל הקיצוני.

כמו בימים שלפני מלחמת העולם השניה, שבהם לא הגבילה את עצמה האידיאולוגיה הנאציונל-סוציאליסטית לגבולות גרמניה, פולשת היום גם האידיאולוגיה הפרו-פלשתינית, באמצעות האנטישמיות האידיאולוגית, לרחבי העולם. אז, ברוב ארצות העולם התקיימו ארגונים ניאו נאציים ונאציים באופן מלא ומחצה, עם סוגים שונים של תלות הדדית ותשתיות משולבות של תמיכה מערכתית בהון, השפעה פוליטית ופילוסופיה. עד היום ניתן למצוא גם בארה"ב אוהדי נאצים, שברור כי אינם שואפים לשובו של הרייך השלישי, אלא מוצאים מקבילות מקומיות בין ארה"ב של היום לרעיונות הנאצים. המשותף בין הנאצים העכשוויים לאלה של גרמניה במאה שעברה הוא האידיאולוגיה הלאומנית-גזענית, אשר הציגה את המחזיקים בה כמי שנדרס על ידי חזקים ממנו. זהו, למעשה, הצד השווה ביניהם לדמות השקר של הפלשתינאי המדוכא על ידי ישראל.

אז מה עושים? אל מול המתקפה החריפה הזו יש להציב את הנשק היחידי שבאמצעותו ניתן להילחם בשקר: את האמת.

נטישמיות האידיאולוגית

מאת: אוהד קמין

במיוחד אחרי השואה שעברה על העם היהודי במאה ה20, פשטה בחלק גדול מן העולם ההתנגדות לאנטישמיות וקיבלה מעמד מוסכם בין מדינות התרבות. אך תנועה זו חסרה יסוד הכרחי והוא הבנת תופעת האנטישמיות. למעשה, מעולם לא נחקרה התופעה כראוי מבחינה מדעית, והיעדר מחקר מסוג זה חשף למעשה את היהדות בלתי מוגנת כלפי האנטישמיות העולמית.

נתונים נוספים