מהרסייך ומחריבייך
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 929
מהרסייך ומחריבייך
המטפיסיקה של האנטישמיות
רבים מנסים לתלות את האיבה האופיינית לאויבי ישראל – האנטישמיות – בגורמים סיבתיים, כמו פגיעה ישירה או עקיפה כלשהי שנגרמה להם מצידו של העם היהודי. אך כל הנסיונות להסביר את האנטישמיות על יסוד סיבות מסוימות עולים בתוהו לנוכח סירובם המתמיד של אויבי ישראל להגיע לשנאת חינם הוא ביטוי שמתאר שנאה חסרת סיבה. בפועל, משמעות הדבר היא שמדובר בשנאה שאיננה תלויה בדבר מסוים כלשהו, שהשונא יכול להשתמש בו כנימוק להסבירה. ככזו, לא מדובר בשנאה המבוססת על טענה כלשהי שיש לאדם השונא נגד מי שהוא שונא, כמו פגיעה או קיפוח שנעשו מצידו. טענה מסוג זה היתה מאפשרת לחשוב על פתרון לה, כמו עונש, פיצוי או סליחה. אך מעמדו של רגש נטול סיבה מסוימת איננו מאפשר פתרון מסוים.
אך מכיוון שהדעת איננה סובלת את קיומו של רגש חסר סיבה ופטור בלא כלום אי אפשר, כדאי לבחון בהקשר זה את מעמדה המציאותי של תיאוריה מטפיסית כהסבר לאנטישמיות. תיאוריה זו מבוססת על רעיון היסוד שכל המתרחש במציאות הוא טוב או רע; בהקשר המטפיסי משמעותם של מושגים אלה היא כזו, שהטוב הוא כל מה שמשרת את החיים והרע כל מה שמנוגד לו או, במלים אחרות, כל מה שמבטא את המוות. מונחי המטפיסיקה נוגעים למהויות היסוד הקיימות במציאות, המתבטאות בעולם האנושי ברמה הפסיכולוגית המהווה שווה-ערך לתת-ההכרה. במלחמה היסודית הקיימת בעולם בין הטוב לדע מייצגים אלה, בהקשר המטפיסי, את מה שאין לו הסבר או מובן בשל היותו לא-הכרתי.
כמו כל רגש שאין בעליו מבין את הסיבה לו, ניתן להגדירו כסוג של בעיה פסיכולוגית, אשר תזוהה על ידי כל בעל השכלה בתחום זה בהפרעה נפשית ואולי אף כמחלת נפש. אך מכיוון שאין מקורו של הדבר באירועים טראומטיים שקרו בחיי המחזיק בשנאה או ברקע חברתי בעייתי – שהם ההסברים המקובלים במדע הפסיכולוגיה – הפתרון לבעיה קיים ברמה הפילוסופית-מטפיסית, כלומר בהנחות היסוד המטפיסיות של היחיד, המתבטאות בנפשו. בהגדרת הדברים בדרך זו יש משום הסבר לכך שאין לשנאה כמו האנטישמיות הסבר סיבתי במונחים של העולם הנגלה. כך, באמצעות שילוב של פילוסופיה ופסיכולוגיה ניתן להסביר את חידת האנטישמיות. כאמור לעיל מתבטא הדבר בכך שהנפש האנושית, המבטאת את הנחות היסוד המטפיסיות של בעליה, גורמת לו לחוש רגשות שסיבותיהם אינן מובנות לו. תסמונת זו של רגשות בלתי מובנים שבעליהם אינו חש בצורך להבינם אופיינית למחזיקים באנטישמיות, שכן לרוב מדובר בבני אדם שרגשותיהם, ולא שכלם, מנחים אותם לפעול.
אך רגשנות זו נדחית הצידה על ידי האוטו-אנטישמיים הרציונליסטים. אלה – שחלק מהם יהודים - מוצאים להכרח להסביר את השנאה במונחים סיבתיים והגיוניים, כמו פשעיו (לכאורה) של העם היהודי נגד העם הערבי בישראל. בשל התסכול שחשים בני אדם בעלי תבונה כלפי הרעיון של רגש נטול הסבר, ובשל אי הכרתם בקיומה של שנאת החינם, אין הם נמנעים אף מלעוות את העובדות לצורך הסבריהם המעוותים את האנטישמיות. למעשה, גורמת למסבירים אלה התחושה של הכרחיות ההסבר ההגיוני לשנאה זו להיות בפועל אויביו מבית של העם היהודי. כך הופכים הם למהרסיו ומחריביו של העם היהודי, בשל כזביהם לגבי פשעיו. בענין זה, כאשר הם חוטאים בכשל ההגיוני הידוע בשם הנחת המבוקש, שבהתאם לו הם מניחים כי היהודי הוא פושע, הם מוצאים לנכון ךהוסיף לתבשיל כזביהם גם את החרטה ובקשת הכפרה הכוזבים, בשם העם היהודי, מ"קורבנותיו"...