עינוי והקצאת משאבים
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1156
עינוי והקצאת משאבים
בידיעה שהתפרסמה ב"ידיעות" נמסר על הדו"ח של הסנגוריה הציבורית כי הוא "נשען על פרוטוקולים מבית משפט השלום באילת, שבהם תוארו תנאי המעצר הלא-אנושיים, הנהוגים בתחנת המעצר של משטרת ישראל באילת." כמו"כ נמסר כי "במעצר באילת ישנו נוהל ענישה קבוע: קשירת עצורים למיטה, בתנוחות שונות, למשך שעות ארוכות".
זה ברור כי מדובר בקצה קצהו של קרחון התעללות נמשכת בעצירים בישראל כולה.
התעללות מסוג זה איננה מוגבלת בזמן ובמקום; מבחינה מוסרית-חברתית מדובר בפצצת זמן שכל אזרח עלול לגלותה מתפוצצת על גופו כשכבר מאוחר מדי לשינוי – כמו, למשל, בכל מעצר לכמה שעות לצורך הבירור הפשוט ביותר.
במדינות המערב מקובל שבמעצר לצורך בירור ראשוני, זוכה העציר לתנאים מירביים של אדם בעל זכויות, על יסוד ההנחה שהוא חף מפשע כל עוד לא הוכחה שום אשמה שלו. בישראל זוכה כל עציר להתנסות בחויית כלא טראומטית המחדירה בו פחד לעימות כלשהו עם המשטרה, האמורה לפעול בשירותו.
את הסיבות יש לתלות, בין היתר, בהקצאת משאבים נמוכה, במשך זמן ארוך, לכל נושא המאסר והמעצר בישראל (כולל משכורות נמוכות לשוטרים ולסוהרים, המבטיחות את הרמה האנושית הנמוכה ביותר).
סוג כזה של הקצאה איננו כורח ואיננו מקרי – ויש להניח כי גם כתבה ודו"ח מסוג זה נבחנת גם כ"בלון ניסוי" על ידי גורמים שביכלתם לדאוג לתקצוב אך בודקים אם ניתן להשאיר את הדברים ברקבונם מתוך חישוב איסטרטגי קר כלשהו. גורמים אלה יודעים כי לאחר שקיעת ההדים הציבוריים הרגשניים לפרסום יעבור זמן רב עד שהנושא יעלה שוב על פני השטח של מודעות הציבור.
הם גם יודעים שבכל מקרה הם חסינים מפני כל סוג של פגיעה אישית.