ההתנגדות להגירה

 

ההתנגדות להגירה

אחד הדברים שמפחידים את תושביהן של הארצות המתקדמות – וגם ישראל חברה ב"מועדון" זה – הוא ההגירה אליה מארצות מתקדמות פחות. הסכנה שיש בהגירה איננה בהגירה כשלעצמה אלא בכזו שאינה מכירה במקור הרווח שבאה להנות ממנו.

ההבדל העקרוני בין אורח שבא ליהנות מהישגיך ומודה לך על מה שהוא מקבל ממך לבין כזה שבא לקחת אותם מבלי להתייחס אליך הוא ההבדל בין המוסרי ללא מוסרי או, אם תרצה, בין אדם ישר לגנב. מבחינה זו, המאפיין העושה את ההגירה מארצות העולם השלישי למדינות העולם החפשי לגורם מסוכן, הוא אי ההכרה של המהגרים ביצרנות ובמעלותיה.

אך החשוב להבחנה והמדהים, במובן מסויים, הוא העובדה שהמקור לאי הכרה זו הוא בפילוסופיה של המארחים או, במדוייק יותר, באלה מן המארחים שהם שודדים בעצמם: הנוצרים-סוציאליסטים באירופה והסוציאליסטים הישראליים.

אלה וגם אלה מטיפים במשך שנים לטובת סיוע לנחשלים ותומכים בסיוע כזה גם כשהוא ניתן על ידי משאביהם של אזרחיהם לאזרחי מדינות העולם השלישי – אך בתנאי שדבר זה נעשה ממרחקים. למעשה, משמעות הדבר היא שהם מעדיפים לתת תשלום כדי למנוע מבני אדם אלה להגיע לארצותיהם.

אחת מהצלחותיו הרעיוניות של השמאל בישראל היא הפיכתם של ישראלים רבים לשונאי זרים. זרים אלה, שהשמאל מחבק על יסוד רחמים, מעולם לא היו מהווים בעיה לישראלים אם איש לא היה מרשה להם לפגוע בו. הרי ככל שהיו מועילים יותר בשהותם היה מי שמרוויח מכך היחיד שמחזיק בזכות להחליט אם שהותם רצויה לו.

נתונים נוספים