טעות קלאסית
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 940
טעות קלאסית
הטעות האיסטרטגית הקלאסית היא בלבול בין הגנה לתגובה. בימינו דוחפים אותנו אל הקיר שבו עלינו לפעול על יסוד תגובה בלבד ולא לפתח יוזמות. אך הגנה איננה שוות-ערך לתגובה. יותר מכך – במלחמה, כמעט תמיד יזימת ההתקפה היא ההגנה הטובה ביותר – במיוחד כשידוע לך כי האוייב מתכוון להתקיף אותך.
למעשה, הציפיה לכך שהאוייב יתקיף – כפי שעושה היום ממשלת ישראל בדיוניה לגבי השאלה איך יגיב צה"ל אם סדאם חוסיין יתקוף את אזרחי ישראל – היא אות ברור לא רק לטפשות טקטית ולעוורון איסטרטגי, אלא גם להתדרדרות מוסרית לרמת השמאל אשר מכופף כלפי מטה את רמתו התודעתית של הישראלי ומביא אותו למחשבה שיש לגיטימציה רק לפעולה תגובתית.
למותר לציין, בהקשר זה, כי אם חשיבה זו היתה מנחה את ישראל מאז הקמתה היא לא היתה מעולם יוזמת התקפה ביום ה-5 ליוני 67. לא רק שהדבר היה כך בגלל שישראל לא היתה מאמינה שיש לה זכות לעשות זאת, אלא שכמו בימינו היא היתה משוכנעת כי מתנגדיה הפוליטיים בעולם לא יראו התקפה יזומה כזו כהגנה עצמית. היום, הרבה יותר מאשר פעם, קשה לישראל להצהיר על דבקות בצדק היהודי, המכריז כי "הבא להרגך השכם להרגו".
אסור לשכוח שהיכולת המיוחדת של האדם המוסרי היא בהבנתו. כוחה המיוחד של זו הוא בכך שהיא מסוגלת להקדים רפואה למכה, ולא לפעול אך ורק בתגובה למכה שהיא מקבלת, כמו בעל חיים. במונחים של התפתחות הרפואה מקבילה גישה זו למגמת הרפואה המונעת, שהיא ללא ספק חכמה יותר מהרפואה התגובתית ובכלל מהזהירות המקדימה רפואה למכה.
אלה בינינו אשר מעריכים אותנו ברמת החיה, החיה את הרגע, מצמצמים את כוח הפעולה שלנו לכזה של בעל חיים או תגובתו של איבר המבוססת על אינסטינקטים, כי כשתודעה אנושית מורדת לרמת החיה, היא מסוגלת רק להגיב על אירועים ולא להקדים אותם. במצב כזה אין מה לדבר על התכוננות למכה, על התקפה מונעת או על "הבא להרגך השכם להרגו".