ייצור הנשק בישראל
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1032
ייצור הנשק בישראל
הדיקטטורה הקלאסית הבינה מדוע כדאי לה לשמר את עליונותה הצבאית ביחס לאזרחיה, שכן הם האיום הגדול ביותר למעמדה השלטוני. אך לרוב מהווה שלטון כזה סוג של פיגור ביחס להתקדמות האנושית – ואלה שמחזיקים בידע לייצור נשק מצויידים בידע מתקדם שמתאים יותר לחופש. הוכחה לכך קיימת בעובדה שככל שמדינות חופשיות יותר יש להן צבא מתקדם יותר מבחינה טכנולוגית.
על רקע העובדה שהפוליטיקאים במדינות העולם החופשי הם האחראים לחלוקת נשק מתקדם לעריצויות ניתן לומר כי עצם הרעיון של דיקטטורה שבה מיוצר נשק מתוחכם מייצג בעיה לוגית, כמעט סתירה במונחים. אך במיוחד בישראל היה זה גאון שטני כלשהו שגילה את סוד הפתרון לסוגיה - שאפשר לרתום את כל המערכת הקפיטליסטית ליצור ואספקה של כלי נשק משוכללים ובו בזמן שלא יימצאו בידי הנשלטים. כפי שעושה זאת מדינת ישראל, היא גורמת לאלה מבין נתיניה העושים במלאכת ייצור הנשק המתוחכם בתחומה שיחשבו כי מה שהם עושים מיועד למטרות טובות ומאמינים במנהלי העבודה שלהם כי שיקוליהם המוסריים הם נכונים.
בישראל ובמדינות אחרות תמצא אנשים העובדים בביח"ר לנשק שבו, כמו במבנה הכלכלי שלנו, מפורק תהליך הייצור למאות ואלפי פעולות בודדות, תמימות, וכלפי חוץ הגיוניות, אך הן מובנות באופן מלא רק למפקח הכללי וליוזם המקורי שלהן. המשותף להם הוא שכל אזרח מורשה להשתתף בייצור כלי נשק אך רק מערכות ביורוקרטיות הן אלה המורשות לסחור בהם ולהשתמש בהם ולא הוא.
הבעיה הגדולה של האזרח איננה מתבטאת רק בכך שהוא אינו משתמש בנשק שהוא מייצר, אלא בתשובה על השאלה: מי כן מקבל אותו לשימושו? שהיא: גורמים שאינם כלולים בטווח ידיעתו. בהקשר של מדינת ישראל מדובר במדינות לא מוסריות, אשר משלמות לישראל על חימושן במטבע פוליטי אפל. כך היה הדבר עד לדור האחרון שבו, במפגיע, החל הנשק הישראלי להגיע גם לידי ארגוני חבלה שהם אויבי ישראל.
מדיניות שלטונית המחזיקה ברמות שונות של חקיקה המונעת מהאזרח להחזיק בנשק פרטי ללא אישור חוסמת את דרכו של האזרח מלהשתמש בנשק המיוצר בישראל. בסופו של דבר גורמת לו מדיניות זו מחסור בידע, שמונע ממנו שימושזה, גורם לו לתת את מוצריו (כי הם נוצרו בעזרת משאביו) בידי גורמים לא מוסריים שמשתמשים בהם, ישירות או בעקיפין, כדי לשלוט בבני אדם אחרים.
שליטה זו של החמושים בנשק המיוצר בישראל בבני אדם אחרים, כדי להגדיל את אחיזתם בהם, אופיינית גם למדינות שעימן סוחרת ישראל וגם לממשל הישראלי עצמו, אשר מגדיל בהתמדה את הפער שבין אפשרויות אזרחי המדינה לבין שלו.