לעשות הכל

 

לעשות הכל

זה ברור לכולנו שבעת מלחמה או פיקוח נפש יש לכל אחד מאיתנו הזכות להרוג את עמיתו אם הוא סבור שהוא מאיים עליו, כי מדובר בהגנה עצמית על חייו. אם הוא אינו עושה זאת, הוא מעמיד בכך בסכנה את חייו או את חיי הקרובים לו.

לדבר זה אין קשר לשאלת המניעים או הכוונות האמיתיות של האויב ואין לכך שום קשר לשאלה אם האויב מאיים בכוונה או בטעות, מתוך רצון טוב או לא. די בעובדת האיום כדי להצדיק את הריגתו של האויב גם אם אין הוא פועל באופן שיש בו כדי להעיד על מלחמה ישירה. ההגיון שבהריגה כזו נובע מהכרה בעובדה הפשוטה שערך החיים אינו מתיר לסכנם ובנוסף לכך, אדם מת אינו יכול להשיב מלחמה ולפיכך אסור לו לאדם לחכות עד שאויבו יכה בו ראשון.

כל עוד יש לישראל פצצות אטום אין לקבל את האמירה "אנו עושים הכל" על ידי כוחות הבטחון שלנו. קודם כל, כי מבחינה טכנית "הכל" כולל פצצות אטום. שנית – אך אולי החשוב מכל ענין טכני – כי יש לכך הצדקה וחיוב מוסריים.

כך או כך יש לציין לפני המדינאי הישראלי: "תגיד "אני עושה הרבה" – אבל אל תגיד "הכל".

נתונים נוספים