עסקים כרגיל
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 993
עסקים כרגיל
כנראה שמעולם בהסטוריה לא היתה דוגמה למצב העכשווי, שבו מתנהלים "עסקים כרגיל" בעיצומה של מלחמה, שבה מסייעת, מבחינה כלכלית, מדינה ריבונית מותקפת לזו שמתקיפה אותה.
יתרה מזו, המתקיפה אף תלויה כלכלית ותשתיתית במותקפת – והדבר אינו מפריע למתקיפה להמשיך ולפעול בצורה הפוגעת באזרחי המותקפת. אך זה מה שקורה בישראל – ובאוירת "העסקים כרגיל" ישראל אף מעורבת ביזמות שמטרתן להועיל לאזרחי מדינת האוייב בעיצומה של המלחמה ביניהן.
במאמר של שרון קדמי ב"מרקר" 9.2.06 נמסר כי המועצה הארצית לתכנון ולבניה הורתה על הכנת תכניות מתאר למתקן התפלה עבור הרשות הפלשתינית, שיוקם באיזור חדרה. באותו הקשר נמסר כי "ההחלטה התקבלה השבוע בעקבות המלצת הועדה הישראלית-פלשתינית-אמריקנית לעניני מים, שהצביעה על הצורך ביצירת מקור מים אמין וזמין לפלשתינאים בשומרון.
ההשקעה במתקן תהיה, כך נמשר, בסך 250 מליון דולר, כנראה במימון אמריקאי והוא יהיה "אחד מהמתקנים הגדולים בעולם מסוגו". "הרשות" כך נמסר "תשלם מחיר מסובסד בעבור המים."
כמה שאלות:
א. מדוע סבסוד? האם במושג "סבסוד" מתכוונים לעלות ההקמה של המתקן או שהסבסוד שבו מדובר מתייחס למחיר המים לאחר הקמת מתקן ההתפלה?
ב. האם העלות שבה מדובר תהיה מענק או הלוואה?
ג. האם "מימון אמריקאי" משמעו כסף ממיסוי – ואם כך, האם מיודע משלם המסים האמריקני לשימוש הנעשה בכספו?
ד. קרקע ישראלית, מימון אמריקני, מים לפלשתינים – מי, בסופו של דבר, ייחשב בעליו של המתקן?
ה. מיהם, בדיוק, הגופים "המועצה הארצית לתכנון ולבניה" ו"הועדה הישראלית-פלשתינית-אמריקאית"? לאיזו משלוש הישויות שייכות ועדות אלה ואיך זה שיש להן סמכויות לפעול בשלוש הישויות?
ו. למה מתקן שאמור לפעול למען הרשות הפלשתינאית ממוקם בישראל?
ושאלה אחת גדולה לגבי המצב הפוליטי: האם מתייחס הפרוייקט בצורה כלשהי למצב הפוליטי? למשל: מה יקרה אם בעת השלמת הפרוייקט ישלוט החמאס ברשות ו/או יופעל טרור פלשתיני נגד ישראל? האם גם אז, כמו היום, ימשיכו "העסקים כרגיל"?