פחות מסים, יותר הכנסות למדינה?

 

פחות מסים, יותר הכנסות למדינה?

 

נוסחה זו, הידועה לכל מנהל כלכלה במדינה מתקדמת, היא כסוד שמור לשליטי כלכלות מפגרות, דוגמת ישראל:

 

הרעיון שאתה יכול לקחת יותר מהעשירים, אם האחוז שאתה מנכה מהכנסתם נמוך יותר, כי הסכום האובייקטיבי הכולל שממנו מנכים גבוה יותר אם המסים נמוכים, מוביל למסקנה הבלתי נמנעת: הורדת מסים מעלה את הכנסות המדינה.

במדינות כמו ארה"ב, שמשלמי המסים שלה מממנים את גרעונות העולם כולו, יודעים אנשי האוצר כי עשיר יכול להפריש יותר וביתר קלות משיכול עני, אך יש מקומות מפגרים שבהם נוסחה זו היא סודית עד להפתיע. גובי מסים במדינות מסויימות, אשר אינם רואים את המחר, מנסים להוציא היום - וכמה שיותר – מנישומיהם. בתאוות בצע עיוורת הם מרוששים כלכלית את האוכלוסיות העסקיות שעליהם הם ממונים, מבלי לדאוג להשלכות או לתוצאות פעולותיהם. לעתים הם עלולים לגרום לרעב של האזרחים הנתונים למרותם ולעתים אף עלולים להרוג אותם בתהליך.

מהו המצב, מבחינה זו, בישראל?

מאמר שפורסם בנושא על ידי מואב עומר ב"מרקר" מסביר:

פרה חולבת ושמה המעמד הבינוני

עומר מואב מרקר 2.2.2006

עומר מרקר, כלכלן במכון "שלם" ממשיל את היחסים בין איש המס לנישומיו כיחסי הרפתן לפרות שברפתו. הוא מצהיר:

"הרפתן יודע היטב שבשביל לחלוב ליטרים רבים מהפרה, דרושים תנאים הולמים. אי אפשר לקחת בלי לתת.

הוא מציין במאמרו נתון שעשוי להפתיע רבים: "העובדות ברורות: למרות הפחתת מס ההכנסה, העלייה בהכנסה איפשרה הכנסות גבוהות יותר ממסים."

והוא מסביר, תוך ניתוח:

"תפישת העולם של נציגי השמאל הכלכלי, שעבורם האזרח העובד מהמעמד הבינוני והגבוה הוא לא יותר מפרה חולבת, באה לידי ביטוי במינוח "מתנות לעשירים", אותו טבעו לתיאור הורדה בשיעורי המיסוי. לדידם, אדם שעובד ומרוויח שכרו ביושר, אינו בעל זכות הקנין על פרי עמלו."

לפי מואב, טוב תעשה הממשלה אם תשקול צמצום גדול של נטל המס. לדבר זה יהיו השלכות חיוביות, שיבואו לידי ביטוי בגדילת הכנסות המדינה:

"...צמצום נטל המס יעודד הרחבה נוספת בפעילות הכלכלית, יקטין את ממדי בריחת ההון לחו"ל, את הירידה מהארץ ואת התמריץ להעלים הכנסות – ובסופו של דבר יתורגם לעלייה נוספת בהכנסות הממשלה ממסים."

נתונים נוספים