פשעי מלחמה

 

פשעי מלחמה

באופן פושע כשלעצמו, מאשים השמאל העולמי את ישראל בפשעי מלחמה בנוסח פגיעה בזכויות האדם של הערבים בשטחים ששוחררו על ידי ישראל או במלחמת השחרור שבה יזמו הערבים מלחמה נגד ישראל. למותר לציין כי בתמיכתו זו בערבים משתתף השמאל בפשעי המלחמה של הארצות הערביות נגד ישראל והעם היהודי, אך שותפה למחדל ולפשע זה איננה אחרת מאשר מדינת ישראל, אשר לא השכילה לנצל את משאביה כדי לתבוע את הצדק שלו היו ראויים בני העם היהודי, אזרחיה.

פשעי המלחמה של ישראל הם בתחום המשפט ובמיוחד בתחום המשפט הבינלאומי. בתחום זה הביאה מדיניות ישראל להתדרדרות המצב המוסרי בתוכה וגם, בהקשר של מדיניות החוץ שלה, לחיסול ההישג העולמי של הצדק שנעשה לפושעי המלחמה הנאציים, שנקנה בדמם של מליונים במלחמת העולם השניה ושבא לידי ביטוי במשפטי נירנברג. היא עשתה זאת בכך שנטשה את אפשרויות יישום הלקחים והקדימויות שנוצרו במשפטים אלה, שבאמצעותם יכלה להגיש תביעות נגד אויביה ובעד קרבנותיהם היהודיים ונמנעה מכך.

משפטים אלה שנתרחשו מיד אחרי מלחמת העולם השניה היוו צעד חשוב, עקרוני וחדש בתולדות המשפט הבינלאומי בהשוותם את אנשי השלטון לאלה שעליהם הם שולטים מבחינת אחריותם האישית המוסרית ונטילת החסינות מהם. במדיניותה החדשה, שבה ויתרה ישראל על תביעותיה כלפי שליטים שפתחו נגדה במלחמה, פעלה מדינת ישראל, מדינת-היהודים-לכאורה, כדי להשיב לשליטים את הלגיטימציה ואת החסינות לרצח.

לכן, ישראל של היום גם היא, למעשה, פושעת מלחמה - ועל כל אזרח החרד לדמותו של עם ישראל להתנער מפשעיה ולהצהיר כי אין לו חלק בהם. על הישראלי החרד לדמותה המוסרית של המדינה, במיוחד כשהיא מייצגת עבור העולם גם את העם היהודי, להבין כי עמדות אלה, המעניקות חסינות לראשי מדינה פושעים, הם תוצר של הסוציאליזם-קולקטיביזם, הזר למוסר היהודי – וכי הן המאפשרות לממשלת ישראל לבצע פשעים כמו תמיכה במדינות המדכאות את זכויות האדם של נתיניהן באמצעות מכירת נשק, סיוע כלכלי וכיו"ב.

פעולתה נגד ההישג של משפטי נירנברג הוא אחד ממשגים מוסריים עקרוניים רבים שביצעה ההנהגה הישראלית, שבהם שחקה, במימד הבינלאומי, את מעמדה המוסרי ביחד עם מעמדם הלא-מוסרי של אויבותיה. זה, ביחד עם מחדלים רבים אחרים, יהווה מכשול לכל מי שיחפוץ בעתיד להשיב ערכים ליסודם הצודק ולבסס תביעה נגד האחראים לפשעים נגד אזרחי ישראל.

נתונים נוספים