קול קורא למצרים
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 856
קול קורא למצרים
מה שצריך לומר בקהיר
לפני זמן מה הציג לפניכם נשיאה של ארה"ב את השקפתו לגבי המצב הפוליטי באיזורנו. במסגרת נאומו סקר הנשיא את ההסטוריה של האיסלם ודיבר על זכויות עמי האיזור ועל אפשרויות העתיד. אף אני מתכוון לסקור את ההסטוריה הארוכה והמשותפת של עמינו, אך שלא כמו הנשיא, אני פונה אל בני מצרים כיהודי. אני מדגיש זאת כי בנאומי שלי מתכוון אני לבטא את השקפתי שלי לגבי העובדות וזו, כפי שתראו, איננה נקיה מביקורת שלילית.
הקשר בין העם היהודי למצרים הוא עתיק יומין ורב משמעות, במיוחד כשהדבר נוגע לדרך גיבושו והתהוותו של העם היהודי. כיהודי, הדברים תועדו על ידי אבותי בפירוט רב והעם היהודי רואה את תקופת שהותו בארצכם כאחד הפרקים החשובים בתולדותיו. למעשה, מאז ועד היום מזכירים בני העם היהודי בכתבי הקודש ובתפילות את האירועים הקשורים לפרק זה.
הדבר התחיל כששועבדו אבותי בארצכם לאבותיכם הפרעונים. אז סבלו בני עמי הקדומים משיעבוד קשה ביותר מצידו של השלטון. בתורתנו מסופר כי יחס זה כלל, בין היתר, גזירה אכזרית שבה נלקחו מבני ישראל ילדיהם הזכרים והוטבעו בנהר הנילוס. בסופו של דבר הצליחו בני עמי לשבור את עול הדיכוי, לצאת מן השיעבוד לחירות ולעזוב את מצרים אחרי מאבק ארוך שנסתיים בתבוסתכם.
במשך אלפי השנים שעברו מאז, שבהן הקים העם היהודי ממלכה בארץ ישראל, היו בינינו פרקים קצרים של שיתוף פעולה, כמו זה שבינכם למלכנו שלמה. במשך תקופה ארוכה התפתחו בארצכם קהילות יהודים גדולות ולעתים מצאו אף גדולי ישראל, כמו הרמב"ם, לנכון להתגורר בה. בתקופה ארוכה זו, שבה התחלפו צורות שלטון רבות במצרים, החל מתקופת השלטון היוונית-רומית, דרך האימפריה העותומנית וכלה בשלטון אנגלי, לא חסרו עליות ומורדות ביחסים בין היהודים שהתגוררו במצרים לבין סביבתם.
עם בוא העידן החדש קיבלה מצרים מחדש מידת עצמאות גדולה וגם עם ישראל שב אל ארץ אבותיו. דווקא אז היה הדבר לצנינים בעיני העומדים בראש אומתכם וזו הכריזה מלחמה על העם היהודי ואף פלשה לארץ ישראל במטרה לכבוש אותה מיד עם הקמת מדינת ישראל. במשך השנים שעברו מאז לא פסקו מפעולותיהם שונאי ישראל רבים, שמצאו לנכון להשתמש במצרים כבסיס יציאה, ופגעו שוב ושוב באזרחי מדינת ישראל הצעירה. בתקופה זו סבלו קשה מבני מצרים גם בני הקהילה היהודית שהותקפו, נפגעו וגורשו, תוך כדי הפקעת רכושם.
לשיא הגיעה עוינותה של מצרים כלפינו כשניסיתם להטיל עלינו מצור ימי ואיימתם עלינו במלחמה. פעולות אלה נסתיימו במלחמות קשות אשר גבו אלפי חללים מאיתנו ומכם. גם היום, אחרי השגת הסכם שלום בין מדינותינו, יחסיה של מצרים כלפי מדינת ישראל רחוקים מלהיות יחסי שלום מלאים וסימנים רבים מעידים על קיומם של רחשי איבה מצידכם כלפינו אשר עדיין לא שככו. ועל כל אלה לא קיבלנו מעולם תשובה על שאלה ששומה עלינו לשאול אתכם ועליכם לשאול את עצמכם: מדוע? במה חטאנו אנחנו, בני העם היהודי, כלפיכם, בני מצרים, שאתם שונאים אותנו כל כך מימי קדם ועד היום? וכל עוד לא תשיבו על כך, תישאר שאלה כואבת זו חיה וקיימת בינינו.