ישראל הצודקת
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 995
ישראל הצודקת
מדינה כסמל מוסרי
שאלה התלויה מזה זמן רב בחלל העולם היא באם תתקיף ישראל את מתקניה הגרעיניים של אירן ותכשיל בכך את האפשרות האירנית לממש את האיומים המושמעים על ידי נשיאה. כפי שהדברים ניצבים כעת, המצב הוא כזה שאם אכן תבצע מדינת ישראל מתקפה כזו, היא תמקד אליה ביקורת שלילית רבה מכל העולם – אך לא פחות מכך גם כבוד והערכה. ואף כי קשה להעריך את משקלם של הדברים זה לעומת זה, אין ספק שעבור בני אדם רבים בעולם יבטא מעשה זה של ישראל צדק.
עובדה שיש בה כדי להפתיע רבים ואולי אף להדהימם, שהיא שעל אף כל מחדליה ומגרעותיה מהווה מדינת ישראל עבור בני אדם רבים בעולם סמל מוסרי חיובי, המקנה להם תחושת עוצמה וכוח עמידה רבים. למעשה היוותה מדינת ישראל מאז היווסדה סמל לערכים כמו נחישות ועשיה אשר אינם נכפפים ללחצים חיצוניים. בשנות קיומה רשמה ישראל בתודעת העולם שורה ארוכה של מעשים שעל ביצועם החליטה בניגוד ללחצי העולם החיצון. בפעולות שעשתה ישראל נגד כל ההתנגדויות כלפיה ניתן למנות את עצם הקמתה, את פעולות התגמול שביצעה בשנות ה50, את היציאה למלחמת ששת הימים ואת ההתקפה על הכור האטומי בעירק. כל הפעולות הללו, שהקנו לה כבוד וקידמו אותה מבחינה מדינית, זכו לביקורת רבה מצד גורמים שהציגו את עצמם כאובייקטיביים – כמו האו"ם – ומצד ידידיה, שבראשם הממשל האמריקני. אלה שבו והזהירו את ישראל מלנקוט ביוזמה עצמאית ו"בלעו" אחר-כך את העובדות שבפניהן הציבה אותם ישראל, כשבחרה לפעול בניגוד לאזהרותיהם.
בכך שפעלה למען בטחונה ללא היסוס ומתוך בטחון עצמי בצדקתה הפך מעמדה של מדינת ישראל בעולם לסמל של פעולה למימוש זכות ההגנה העצמית. בפעולה להגנתה העצמית, שלמעשה כל ישות אנושית מחויבת אליה, סגרה ישראל בעיני העולם כולו גם את החשבון החדש-ישן של העם היהודי. אחרי דורות על גבי דורות שבהן ספג עם זה פגיעות, רדיפות ומעשי טבח באופן סביל, קם בסופו של דבר היהודי והשיב מלחמה שערה. הוא עשה זאת תוך הדגמתו יכולת מעולה לקרוא את עובדות המציאות ולגבש מדיניות מוסרית מעשית ואמיצה, הקוראת תגר כנגד כל כניעה בלתי מוצדקת.
למעשה, דווקא בפעולותיה היזומות להכות ראשונה באויב הקם עליה ולא לצפות למכה מצידו, הדגימה מדינת ישראל קבל העולם כולו את העקרון היהודי של "הבא להורגך השכם להורגו". בעולם של היום, שנשלט על ידי גורמים המערערים שוב ושוב על עצם הלגיטימציה שיש בתקיפה יזומה, קנתה ישראל לעצמה שם של מי שמוכן לנקוט ביוזמה מסוג זה והפכה בכך לסמל של מוסריות וצדק.
במובן זה, הסכנה שניצבת כיום לפני עם ישראל במדינתו איננה רק חומרית אלא גם רוחנית; אם ישאיר את זכות ההתקפה לאויביו הוא עלול לספוג לא רק אבידות בנפש אלא גם במעמדו המוסרי העולמי.
כאשר אדם, עם או מדינה הופכים לסמל מוסרי, משמעות הדבר היא שהם מייצגים עבור בני אדם אחרים ערכים מסויימים – ואין זה משנה עד כמה בחרו בכך. היה מי שאמר כי "ההגנה על מדינת ישראל בעת הזאת היא הגנה על האנושות ועל האנושיות", באמירה מסוג זה גלום הערך העקרוני שמוצא במאבקה של ישראל כמעט כל אדם בעולם, ואפילו כזה שאינו מעורב באופן אישי בעימות, כולל מי שמשתייך לאויביה. מבחינתו מהווה ישראל סמל לערכים מסוימים, גם אם אלה אינם מקובלים עליו מבחינה מוסרית.
לטוב או לרע, בעיני אויביה או ידידיה, מעמדה של ישראל כסמל מוסרי הוא עובדה בעלת עוצמה החורגת מכל יחס לגודלה הגיאוגרפי. על מרכזיותה היחסית של מדינת ישראל בעולם של ימינו ניתן ללמוד דווקא מהמספר העצום של הגורמים בפוליטיקה העולמית המוצאים לנכון להתקיף אותה. דבר זה מתחיל במדינות האויב שמקיפות אותה מבחינה גיאוגרפית וממשיך בארגונים ובאישים האינטלקטואליים, המקצועיים והדתיים המוצאים לנכון להטיל עליה חרמות ונידויים בשמה של הוקעתם המוסרית אותה. כל אלה מחזקים את היותה של ישראל היום בעין הסערה של מלחמה כלל-עולמית המתחוללת בימינו על דמות המוסר, שישראל מהווה בה את החלוץ היוצא לפני המחנה.
בעמידתה האמיצה מזה למעלה מששים שנה נגד העולם הערבי, הדיקטטורה הסובייטית וההשפעה האנטי-מערבית, ישראל הקטנה נושאת את דגלם של רבים מערכי הצדק, שחלק ממדינות העולם החופשי כבר אינן ממהרות לפעול בשמו. במובן זה נישא שמה של ישראל על שפתיהם של רבים מבני אירופה ואמריקה המעריצים את הערכים שבהם היא דוגלת לפחות בצורת מאבקה בטרור האיסלמי.
בהקשר זה, דווקא העובדה שמדינת ישראל, הנלחמת על קיומה העצמי נגד מדינות גדולות ממנה בהרבה, זוכה להיות מושמצת על פגיעתה ב"חפים מפשע" תוך כדי מאבקה להגנתה העצמית על ידי מדינות, גורמים מדיניים וארגונים שמגלים סלחנות כלפי דיקטטורות ענק הפוגעות דרך קבע בחייהם של מליוני בני אדם, אומרת "דרשני". ברור לכל אדם שפוי שאין בכוח מתנגדיה של ישראל לטשטש לגמרי את עובדות המציאות הכה-ידועות של מצב פוליטי זה. עבור ישראל אין מדובר רק בשאלת קיום, אלא גם במשמעות נוספת: משמעותו של מאבק זה היא בהיותה של ישראל סמל מוסרי.
אך מעמדה של ישראל כסמל מוסרי חיובי הוא, כאמור לעיל, מעמד מותנה. הוא מבוסס על נכונותה לצאת למתקפות יזומות נגד אויביה למען הבטחת שלום אזרחיה – ולא רק; במוקדם או במאוחר תהיה מדינת ישראל המתגוננת צריכה לעבור למתקפה לא רק במטרה להבטיח את בטחונה אלא גם כדי לשמור על עצמה מבחינה מוסרית. בשל מחויבותה לצדק אין ישראל יכולה להרשות לעצמה להתנהג בצורה לא מוסרית שכן בכך היא פוגעת באזרחיה הן מבחינה מעשית והן מבחינה פסיכולוגית.
היום, מבחינות רבות, מוסריותה של ישראל מעורערת בשל מחדלים מנהיגותיים ושלטוניים. לא רק שהיא אינה מעניקה לאזרחיה את ההגנה העצמית הראויה מפני אויביה ולוקה בהרבה בשיתוף הפעולה המסחרי שלה עם מדינות לא מוסריות אלא שבדור האחרון נוספה על אי מוסריות זו גם אי המוסריות שקיימת בהסכמים שהמדינה ערכה עם גורמים לא מוסריים תחת הכותרת של "הסכמי שלום". היום המצב הוא כזה שמדינת ישראל נגררה להסכמים שבהם היא מבצעת פשרות עם אומות וארגונים לא מוסריים ולמערכות יחסים שבהם היא נותנת יד לפעולות לא מוסריות. אין ספק שכל אלה משתלמות לרעה במצבה הן מבחינה מעשית והן מבחינת מעמדה הפוליטי. לכן אסור למדינה להסכים להשלים עם מדינות או ארגונים לא מוסריים הפוגעים בזכויות האדם – כולל אלה של אזרחיהן - אחרת תתחולל בה התדרדרות מוסרית חריפה אשר תביא אותה למצב ירוד אף יותר מהמצב שבו היא נמצאת כעת.
ישראל הצודקת נהנית עדיין מתמיכתם של רבים מבני האדם בעולם. זולת מיעוט יחסי השולל את זכויותיה מחזיקה עדיין המדינה באשראי המאפשר לה לפעול להגנתה. אם יבצעו מנהליה את המתחייב מהערכים שיצגה במשך זמן קיומה ביחס לעולם כולו היא תמשיך לתפקד כסמל מוסרי עולמי.