הרפתקאות תקשורתיות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1097
הרפתקאות תקשורתיות:
או: שיתוקו של מר ברקאי.
בראיון עם סופיאן אבו זאיידה, בכיר פלשתינאי, הפגין רזי ברקאי מגלי צה"ל שיתוק מוחין מיוחד, בו הוא לא נכשל לעולם עם מרואיין ישראלי, ובמיוחד לא ימני; בשיחה טען אבו זיידה כי נכח באחד מהמקרים שבהם פגעו חיילי צה"ל בילדים פלשתינאים: "אני ראיתי איך ילד אחד נפצע, וכשילד ניגש אליו להגיש לו עזרה אז גם הוא נפגע."
ומר ברקאי, המאזין בתשומת לב, פתאום אינו יכול לשאול אותו, למשל "מה עשה שם הילד הראשון?" ו"היכן היו הוריו של אותו ילד?" ו"האם מישהו עשה להם, להורים, משהו כמו שיפוט מהיר על כך שאיפשרו את הפקרת ילדיהם" כפי שעשו בישראל על מקרים בכלל לא דומים להורי ילדים יהודיים בחברון...
אבל משום מה נתקף מר ברקאי באלם. משום מה, נראה היה כי שתיקתו מצדיקה את אותם ילדים, את אבו זיידה ואת כל הטענות האפשריות של הפלשתינאים, ילדיהם, הוריהם וכל מי ומה שיבוא מצידם.
איפה ואיפה? רזי ברקאי? לא יכול להיות...
דן מרגלית וההלכה.
בתכניתו, שבה ריאיין דן מרגלית את הרב וולפה מחב"ד, אשר קבע הלכה שלפי דעתו של מרגלית לא היתה ברוח ה"פוליטיקלי קורקט" הישראלית, כלומר לא עפ"י דעתו של ראש הממשלה שרון, הדגים מר מרגלית דרך מעניינת להתמודדות של חילוני עם הלכה.
הנושא הנדון היה מלחמת אחים. לשאלת מרגלית לגבי מעמדה של מלחמת האחים ביהדות, הודה הרב וולפה הודה שזו באמת אסורה בהלכה, אך דווקא משום כך – אמר - אסור לשרון לשלוח אחים להילחם באחים.
ומכאן תגובותיו של מרגלית:
"איך אתה יודע שכך קובעת ההלכה?" מקשה דן מרגלית על הרב, ומוסיף לדבריו הפסקניים של הרב: "אבל ההלכה אומרת גם דברים אחרים."
ובסופו של דבר, כשהדברים הנשמעים מפי הרב הגיוניים, אך בכ"ז לא מקובלים על מר מרגלית, הוא מקנח: "איך אתה כל כך בטוח שההלכה – שהשכינה – חושבת כמוך?"
ויש מקום להפוך את שלושת התגובות הללו לנכס צאן הברזל של הטיעונים האנטי-דתיים, שאותם יש להעלות בכל נקודה של אי הסכמה חילונית עם רב כלשהו בענין תורני כלשהו.
בין תאונה לרצח.
אחת מהדרכים לבטל את משמעותו הלא-מוסרית של רצח היא על ידי השוואתו לתאונה. דבר זה עושים לאחרונה רבות בתקשורת, כמו, למשל, בתכניתו של גבי גזית:
"רוצחי הכבישים נעצרים, משוחררים מיד לביתם ובלה בלה..." כך, באמצעות השימוש במושג "רוצחים", השווה גבי גזית שווה בין הרוצחים הפלשתינים המתאבדים לנהגים המעורבים בתאונות דרכים ברשת ב' בבוקר יום 27 בפברואר 05.
ברוך הבא למועדון.
רוויתי לאחרונה נחת כאשר אחד מחברי שם לבו לכך שקריינית החדשות באחד מהערוצים הממלכתיים פתחה את שידור החדשות במלה "חוצפה!", המביעה, כמובן, עמדה פרשנית מאד אישית לגבי העובדות שבחדשות.
אך עצם העובדה, שתודעתו הצליחה לתפוש ולזהות את האמירה הלא-לגיטימית הזו, מפיה של מי שמתיימרת להציג תקשורת אובייקטיבית, נותרה בלתי נתפשת כמעט על ידי כל אדם אינטיליגנטי אחר במרחב הקרוב, היא הדבר העצוב.
במדינתנו דהיום, היכולת להבחין בעמדה לא אובייקטיבית בתקשורת היא נדירה כמעט כיכולתו של איש התקשורת עצמו לזהות שהוא מביע עמדה אישית ולא זיהוי עובדתי אובייקטיבי.
אבל, בכל מקרה, ברוך הבא לחבר החדש למימד האובייקטיבי. מעט זה בכל זאת טוב יותר מכלום – ועדיין עדיף להיות חבר במועדון של הרואים בארץ הסומים, על פני חיים של עוורון.
נצחון הצדק התקשורתני
על חם תפשו אותם! נסעו לחו"ל בלי לשלם! ניסו להתחמק, אבל אנשי התקשורת האמיצים הראו להם מה זה והגנו על הדמוקרטיה בחירוף נפש!
ואחרי שהגנו על השחיתות ובגופם ממש חסמו את בזבוז כספי הציבור, הרגישו התקשורתנים שהם יכולים להמשיך בליקוק החנופה הרגיל של זה שדורס בראש חוצות את זכויות האזרחים...
והם כבר מוכנים לסיבוב הבא, שבו יגנו על העלאת המסים הבאה, כדי שלעשוקי העם יהיה עוד פחות ממה שיש להם היום!