על ראש התקשורת בוער הכובע
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 922
על ראש התקשורת בוער הכובע
מה, בדיוק, דורשים הפלשתינאים? האם מישהו שמע פעם מה רוצה ערפאת? הרי כל מה שאנחנו יודעים על משאת נפשם של הפלשתינים אנו מקבלים מאנשי השמאל – והם מייצרים את הדברים מדמיונם הקודח, מכיוון שהפלשתינאים אינם אומרים שום דבר מסויים. אך התקשורת הישראלית איננה מוטרדת מכך כי היא מספקת את החסר.
כאזרח ישראלי, הייתי מקווה לקבל פעם את הפרוטוקולים המפורטים של שיחות נבחרינו עם הפלשתינים. מכיוון שאין לי גישה לשיחות חסויות אלה (וזו דוגמה למי עוזר החסיון!) אינני יכול אלא להעריך אותן – והערכתי היא שהפלשתינים התנהגו בשיחות אלה כפי שהם מתנהגים בתקשורת, כלומר: הם אומרים דברים כלליים ובעיקר על דרך השלילה, כמו: ישראל היא כובש אכזרי והיא פוגעת בזכויות האדם שלנו, או: אנחנו נילחם עד טיפת הדם האחרונה כדי לקבל את זכויותינו.
ובאותה עת, גם כלפי פנים, כלפי אחיהם-בכוח, הם ממשיכים בדרכיהם הנלוזות – דרכי האלימות והטרור האכזריות - ללא בושה וללא פחד פן יקח אותם מישהו מהמערב ברצינות באמירות בנוסח "נטביע בים את כל היהודים". מי שאמור להיות "כלב השמירה של הדמוקרטיה", גורמי התקשורת, מנמנמים להם ולעולם לא תשמע מהם ביקורת משמעותית שיש בה כדי להזיז משהו. בכך הם משמשים, למעשה, סייענים גמורים לכל הרוע המתחולל על ידי הפושעים.
למעשה, עושה התקשורת יותר מלנמנם: לעתים קרובות, גם מסייעים אנשי התקשורת לפלשתינאים בפועל דרך הצדקה עקיפה של טיעוניהם. "לפי תפישתם של הפלשתינאים זו אדמה שנגזלה מהם" כך אומר, למשל, המנחה ירון לונדון לתושבת גוש עציון לגבי אדמת ישובה. זוהי אמירה מובהקת של סוציאליסט, שלפי תפישתו מה שאדם אחד מייצר לא שייך לו, אלא לאדם אחר שלא ייצר אותו. למעשה, זהו הקשר הרעיוני המחבר בין מי שמכחיש את זכויות הרכוש של היחיד לבין מי שמכחיש את זכויות הרכוש של המתיישבים. מבחינה פוליטית, זהו שימוש ברעיון הסוציאליסטי של הכחשת הרכוש הפרטי כדי לאשר את בעלות הפלשתינים על חלקי ארץ ישראל.
ויש קשר נוסף: הקולקטיביזם; פעולת היצרנות – והרכישה – של היחיד, היסוד היחידי לזכויות הרכוש, איננה מוכרת על ידי הקולקטיביסט. הוא תופש את האדם היחיד כאיבר בגוף חברתי ומתוך כך את החברה האנושית כמהות בעלת הזכויות, אשר היחיד מחוייב אליה. הערבים הם קולקטיביסטים בפועל: הם רואים את ישראל כקולקטיב וגם האדמה שהפלשתינאים נלחמים למענה איננה רכוש פרטי אלא "ציבורי" ו"ציבורי" משמעותו ששום אדם פרטי לא ירוויח מהענין אלא אם הוא משתייך לשכבת השלטון המושחתת. הגישה הקולקטיביסטית איננה מכירה בפעולת היחיד כקשורה לזכות הקנין וקל וחומר שאיננה רואה אותה כמבססת זכות זו.
תפישתם של הסוציאליסט והקולקטיביסט גם יחד אינן לגיטימיות יותר מתפישתו של גנב ורוצח אשר אינו מכיר בזכות האדם על חייו ו/או רכושו וסובר שיש לו זכויות על חייהם ורכושם של אחרים. לרעיונות אלה, שבהן שותף האוייב וגם חלק ניכר מהנהגת ישראל, מסייעת בפועל התקשורת הישראלית.