משא האשמה ומשא ההוכחה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 885
משא האשמה ומשא ההוכחה
בכתבתה של עמירה הס "שם השחרור נישא לשווא" שפורסמה ב"הארץ" ב4.1.06 מתואר סבל האוכלוסיה הפלשתינית והכאוס העכשווי השורר ברצועת עזה, אך מבין השורות עולה האשמה קבועה כלפי ישראל, המוצגת, בצורה שממנה עולה כי אין לגב' הס שום צורך בהוכחה עובדתית, כאילו היא מובנת מאליה.
מן הכתבה עולה כי, למעשה, סוברים הס וקוראיה שה"כיבוש" הישראלי כל-כך אחראי לכל השלילי המתרחש ברצועה, עד שגם תקר בגלגל מכונית יסתבר, מבחינתם, כנמצא באחריותה הבלעדית של ישראל.
מבחינתו של השמאל המחזיק בגישה האנטי-קולוניאליסטית, ישראל היא האימפריאליסט ששלט – ועדיין שולט – בשטחי הרשות. ככזו, ישראל נושאת במשאה של כל אשמה וכל הטוען נגדה איננו נושא בשום משא של הוכחה.
הרי דוגמאות מספר, מתוך מאמרה של הס, לגישת ההאשמה הבלתי מוכחת וה"בלתי נדרשת להוכחה" ששופכת עמירה הס על ראשו של ה"כובש":
"...כיבוש ישראלי מתמשך של כמעט 40 שנה, מצור והגבלה דרסטית של חופש התנועה מאז 1991, שאחראים לדרדור חברתי וכלכלי ולניתוק מהעולם, מכסת מים שמטילה ישראל, למעשה, שהפכה את המים לבלתי ראויים לשתיה, חמש שנים של הפגזות והפצצות ישראליות"
""שגרת הכיבוש הישראלי: אלפי אנשים עוכבו שלשום שעות בין מחסומים נייחים וניידים של צה"ל, דחפורי צה"ל עקרו עצי זית בדרום הר חברון, כוחות צבא גדולים נכנסו לשכם, משטרת ישראל פוצצה כינוס של פתח בירושלים, בעשרות מקומות בגדה אוחזים אנשים צווים חדשים להפקעת אדמות"
"המשך הכיבוש לא מפריע לבכירי הרשות והפתח להמשיך ולהשתמש באישורי אח"מ כדי להנות מחופש תנועה שישראל גוזלת מבני עמם"
ועל רקע כל האיזכורים הללו של בעיות שאין להתווכח על אמיתיותן, ניתן לשאול את הגב' הס האם באמת, לדעתה, ישראל אשמה לחלוטין בכל זה? אם אין היא מוצאת לנכון להטיל אפילו אחריות או אשמה חלקיים בכל הסבל שעובר על האוכלוסיה הפלשתינאית על גורמים שאינם שייכים לממשלת ישראל? והאם אין היא רואה אפילו בחלק קטן ממדיניות ישראל תגובה על התנהגות לא נאותה – שלא לדבר על הפרת הסכמים – של הפלשתינאים?