הונאה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 870
הונאה
על תרמית הסוציאליזם
הסוציאליזם מהווה הונאה. הדבר נובע מחוסר האפשרות המעשית להוציאו לפועל וגם מהעובדה שהתומכים בו מסתירים זאת. מאז שפסע הרעיון הסוציאליסטי לראשונה על בימת העולם ועד היום היה מה שהביא בכנפיו, בצד בשורה מוצהרת של צדק וגאולה, מציאות עובדתית של מהפכות שותתות דם ושל עוול משווע שכבשה את העולם כולו.
ראשית לכל, הסוציאליזם איננו יצרני ביסודו; אף שהוא מתיימר לייצג מבחינה חברתית את ה"עובדים" הוא פועל נגד תהליכי השוק החופשי, כאשר הוא תומך דרך קבע בהפקעת מה שנוצר על ידו ובחלוקת הרכוש הנוצר על ידי יצרניו. למותר לומר שבכך פוגע הסוציאליזם במצבו של כל אדם יצרני ופעיל. ככזה, מהווה הרעיון הסוציאליסטי את אחד מהגורמים הפוליטיים המכבידים ביותר על הכלכלה משום שאין הם תורמים לייצור אלא רק בהפרעה לו. למעשה, כמו במקרה של כל כנופיית שודדים, משקיע הסוציאליזם בעולם את מירב משאביו בתפישת שלל, ביחס ישר ליכולתם של קרבנותיו לספק לו את מבוקשו.
הסוציאליזם, שהניף את דגל נציג עמלי האנושות והבטיח פעולה ללא חת למען רווחתן של השכבות החלשות בחברה, הצהיר על הקפיטליזם כעל אויבו העקרוני ויצא במלחמה רעיונית נגדו. במלחמה זו הציג הסוציאליזם את עצמו כהומניסט ואת הקפיטליזם כביטוי של רדיפת בצע. כדי להציג את הקפיטליסט כאנטי-אנושי בטבעו, הסוציאליזם הוקיע אותו באופן קבוע על כך שכל מה שמעניין אותו זה רווחים ועל כך שאין הוא מסייע לחלשים. בהקשר זה, מעניין לשים לב לכך שמניתוח רעיוני של הוקעה זו ניתן להסיק כי בדברים אלה מודה הסוציאליזם בכך שמנקודת מבטו אין רווח בסיוע לחלשים.
בכך נחשף, למעשה, יסוד התרמית של הסוציאליזם; בדחייתו את השאיפה לרווח כלא מוסרית, הוא מוותר, למעשה, על כלל השאיפה האנושית לרווחה. כפי שמצהירים על כך לא אחת בשמו, מכוון הוא לרווחת החברה, מה שבא לידי ביטוי בהקמת מה שידוע בימינו כחברות הרווחה הסוציאליסטיות. אך עובדה היא שחברות אלה מצליחות להחזיק מעמד דווקא בעולם המערבי, שבו נוצר עושר דווקא על ידי בעלי הקנין המחזיקים בחופש יחסי. מכיוון שמגמות הסוציאליזם בפוליטיקה, הדוחפות להתערבות כפייתית בתהליכי הכלכלה, מסתכמות בגרימת נזקים לבני אדם בפרט ולחברה בכלל, מראה הדבר על כך שהסוציאליזם המעשי שורד רק בזכות קיומה של תשתית קפיטליסטית.
בשל אלה מהווה הרעיון הסוציאליסטי, אשר עשה נפשות וכבש מדינות רבות ברחבי העולם, את ההונאה הגדולה ביותר הקיימת היום בעולם, אשר בגללה מתעכבת רווחת כל האנושות. ביחד עם אחיו, הקומוניזם, שואב הסוציאליזם את השראתו מהמטריאליזם המרכסיסטי, אשר, מתוך ראייתו את העולם כהוויה חומרית, מתמקד בבעיות הקיום החומרי של האדם. על כך מבוססת הסתירה העקרונית של הסוציאליזם בעולם: תוך הוקעתו את רדיפת הקפיטליזם כחומרניות עוסק הסוציאליזם בצורה כה חזקה בהיבט החומרני של הקיום האנושי עד שאין הוא תופש את ביטוייה של רוח האדם. כתוצאה מכך הוא מחמיץ את החזון והיצירתיות הקפיטליסטיים, העומדים ביסוד העושר והתחכום של העולם הטכנולוגי הנוכחי.
בהקשר זה מסתבך הסוציאליזם בסתירה, כי מחד הוא זקוק לרוח היצרנית שביסוד הקפיטליזם כדי לספק את צרכי הקיום שלו, אך מאידך אין הוא מרשה לעצמו, פסיכולוגית ופוליטית, להכיר בכך שרוח האדם מתבטאת באופן חיובי ויצירתי בקפיטליזם. לסוציאליסט צורך פוליטי ברור להציג את הקפיטליסט כרודף בצע המבטא חומרניות – ודבר זה מסביר גם מדוע התומכים בסוציאליזם הם בעלי הענין הגדול לטשטש את ההבנה בציבור לגבי ההבדל בין קפיטליזם לסוציאליזם. במיוחד אין הסוציאליזם יכול להרשות את פרסום ה"סוד": שהמשאבים שאותם מחלק הסוציאליזם בנדיבותו אינם אלא פירות הקפיטליזם ושלולא קיומו של השוק החופשי לא היה להם קיום כלל.
במיוחד כשמדובר במערכת מדינית ריכוזית-סוציאליסטית, תלוי הסוציאליסט בקפיטליסט: כל עוד נמשכת הבורות הציבורית לגבי ההבדל ביניהם וכל עוד יכול הסוציאליסט להסתיר מהציבור את משמעותו האמיתית של ההבדל בין מושגים אלה יכולה להימשך חגיגתו כפולת הפנים של השודד הממשלתי; מחד הוא פוגע בחיי הכלכלה כשהוא מלאים לטובתו את משאביו של האזרח-הנבזז תוך שימוש בסיסמת ה"סוציאליזם", האמור להועיל לחברה ומאידך – כאשר קורס המבנה שבנה – הוא מוקיע את "אי המוסריות הקפיטליסטית".
אי ההבנה הציבורית לגבי טבעם של הקפיטליזם והסוציאליזם איננה פרי של בורות מקרית או טבעית, אלא תוצר מכוון של מלחמה רעיונית היסטורית המתחוללת מזה דורות בין היצרנים, הדוגלים בזכות הקנין, לבוזזים, המאיימים עליהם. עלייתו של הסוציאליזם מייצגת את נצחונו של זה, שמשמעותו שהבוזז הפך את קערת העובדות על פיה, כאשר למד להציג את עצמו כנציגו של היצרן וכמגינו. ככזה מצליח הסוציאליזם הריכוזי, על אף עובדת היותו ניזון ממשאבי הציבור, להיתפס בעיני הציבור כמי שמגן עליו מפני העוול שמנסים לגרום לו אלה שלהם הוא קורא "רודפי הבצע".
במדינת ישראל בעלת הממשל הסוציאליסטי-ריכוזי מופעלת מאז קום המדינה מגמה חינוכית ברורה לטובת הסוציאליזם השליט, אשר הצליחה לחלחל אף לחוגי האופוזיציה. כתוצאה מכך גם הנמנים על החוגים המתנגדים לממשל, ממליצים תמיד, גם כשהם מציעים אלטרנטיבה מדינית לשלטון, על מידה מסוימת של סוציאליזם, כלומר: על ניהול ממשלתי כפייתי של משאבי הציבור. דבר זה מעיד על העוצמה שבה חדר גם לציבור התומך בכלכלה חופשית הרעיון שיש הכרח במעורבותו של שלטון כלשהו.
המצב הרעיוני הכללי במדינת ישראל נגרם בשל פעולה יזומה מתוחכמת ששוטפת את מוח האזרח מאז קום המדינה. בהקשר זה, ישנם בחברתנו כוחות הדואגים לכך שהשקפתו של אזרח זה, המהווה תוצר של מערכת חינוך מגמתית, לא תצטרך להתמודד עם עובדות שיסתרוה. כתוצאה מפעולתם זו לעולם לא יראה אזרח זה על מרקע הטלויזיה בביתו שום עובדה שממנה יוכל להבין שיצרנים בעלי הון הם האחראים לייצור מוצרים ושירותים המקלים עליו את חייו. מעל לכל, שום גורם שלטוני לא ינדב לו לעולם מידע שיציג את הקפיטליזם כמה שמאפשר לו ולמשפחתו לאכול כל בוקר את הלחם שעל שולחנו.
כאמור לעיל, יצר שלטון השקר הממשלתי בישראל היפוך עובדתי בתודעת הציבור; על אף שהאזרח סובל מנחת זרועו של הפקיד הממשלתי, החודר לחייו ומציק לכל היבט אינטימי של פרטיותו, הוא עדיין מאמין שהממסד השלטוני הוא זה שבזכותו מתאפשר לו לחיות. לעומת זאת, הקפיטליזם, שהוא העומד ביסוד מה שמאפשר לכולנו לאכול, להתלבש, לנסוע ממקום למקום, לטוס ולהתגורר בבתים, לעולם אינו מוצג ככזה על ידי הממשל. למעשה, מהותו היסודית העקרונית של הקפיטליזם כגורם היסוד של הכלכלה נסתרת היום לא רק מן הציבור אלא גם משליטיו, שגם הם תלמידי הדור של מקימי המדינה.
כמו אבותיהם הרוחניים והפוליטיים, אלה אינם רואים בקיומו של השוק החופשי דבר זולת איום על עמדת השליטה שלהם ועל תדמיתם כמשבירי הציבור. בכך שהם אחראים להפעלת מערכת מגוונת של דרכים שבהם בולמת, חוסמת ומשבשת הממשלה תהליכים כלכליים טבעיים, הם ממסדים את העובדה שהסוציאליזם מהווה את ההפרעה הנפוצה ביותר בימינו לכלכלה בעולם. מעשית, מכיוון שרעיונות הסוציאליזם פועלים בעוצמה גם במדינות הנחשבות קרובות ביותר לכלכלה חופשית, ובראשם ארה"ב, לא קיים היום בעולם כולו אתר נקי מזיהום החיידק הסוציאליסטי.
איך מצליח הסוציאליזם להמשיך להתקיים בעולם על אף כשליו העובדתיים?
ניתן להבין את יציבותו של הסוציאליזם במדינות העריצות הרבות שבהן הוא נתמך על ידי כוח הזרוע, אך מה שמאפשר את המשך פעולתה של ההונאה הסוציאליסטית בארצות שבהן קיימת מידה גדולה יחסית של חופש פוליטי וכלכלי הוא השקר הפוליטי הקבוע שעימו מסכים האזרח בעולם מזה זמן רב, שהוא הניגוד בין ההצהרות של מנהיגיו למעשיהם; אם היה אזרח זה תובע מממשלתו התאמה בין הצהרות למעשים היתה הפוליטיקה העולמית משתנה ושקרים כמו השקר הסוציאליסטי היו נחשפים באופן מיידי, אך זה אינו המצב השכיח בעולם. במיוחד בעולם הדמוקרטי, שנשען על דבריהם של המדינאים העומדים בראשו, מקובל שאין קשר מחייב בין הבטחותיו של הפוליטיקאי למה שהוא מקיים – ובפער הזה מתגורר בנוחיות הרמאי הסוציאליסטי.
תוך נצלו את קיום הקבע של ההבטחה המדינית הבלתי מקוימת, מרשה לעצמו הסוציאליזם מזה דורות להבטיח לעולם כולו הבטחות שווא לגבי הישגים עתידיים שיביא. אלה נעים מ"צדק חברתי" ועד "שלום", אף כי כל מה שהוא מיישם בפועל הוא אי צדק ומלחמות. הרמאי הסוציאליסטי מודע לכך שכל עוד אין אזרחי העולם תובעים התאמה בין הצהרות למעשים עתידו מובטח, שכן אין בנמצא שום מנגנון שיחשוף את קלונו לעיני העולם ויאיים על שליטתו.
מעמדו המנצח של הסוציאליזם, על אף כשלונו המעשי, נסמך גם על כך שמבחינה הצהרתית הוא מבטא את מאוויהם הכמוסים של כל בני האדם באשר הם. אלה, שחונכו על ידו להאמין שחברה אנושית איננה יכולה להיות חופשית, מאמינים בשל כך כי אין בנמצא שום אלטרנטיבה אנושית מעשית הראויה להחליפו. כך, בשלבו הצהרות פוליטיות עם חינוך מגמתי, חיזק הסוציאליזם את מעמדו בחברה האנושית גם מבחינה פסיכולוגית. לפיכך, בתוקף היותו שליט בלעדי ברוב החברות שבהן הוא נמצא, אין היום שום עוררין על שליטתו, בין אם מדובר במדינות-כלא שבהן שולטת עריצות סוציאליסטית מלאה באזרחים-אסירים כדוגמת סין, ובין אם מדובר במדינות סוציאל-דמוקרטיות שבהן מנהל הסוציאליזם את חלוקת המשאבים, דוגמת ישראל (ואף ארה"ב).
ההונאה הסוציאליסטית חובקת העולם היא גם הסיבה היסודית לקשר ההסכמה ההולך ונרקם בימינו בין מדינות שונות ברחבי העולם, שחלק מהן מנוגדות זו לזו גם מבחינת משטריהן; מכיוון שכולן חולקות היום ביניהן במידה זו או אחרת את רעיון השקר הסוציאליסטי שמשמעו זכותן לפגוע במשאבי אזרחיהן, קרובים אנו היום, יותר מתמיד, למצב שבו יישלט העולם על ידי עריצות סוציאליסטית חובקת כל.