הסוציאליזם במערומיו
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 785
הסוציאליזם במערומיו
ההפרדה הקיימת בתודעת בני זמננו בין רוח לחומר מאפשרת מצב שבו די בהצהרה על דאגה לזכויות כדי להיחשב כלוחם למענן – ומכיוון שמנהיגי החברה וקובעי עניניה אינם טורחים לאחד את ההצהרה עם פעולה, ייחשבו, לעתים, אנשים הפוגעים בזכויות אדם ככאלה התומכים בן - פשוט מכיוון שהם מצהירים על תמיכה כזו. דבר זה בא לידי ביטוי בהתנהגותם של נוכלים, המציגים עצמם בדם קר כאנשים שמבקשים צדק. הם יודעים שדי בהצהרותיהם כדי להשיג להם את האשראי שמשיגה פעולה אמיתית, אפילו אם פעולתם האמיתית מנוגדת להצהרותיהם.
דבר זה מתבטא באופן מובהק בהצהרותיו המתמידות של הסוציאליזם. הצהרות אלה, החוזרות שוב ושוב על דאגה לצדק ולשלום, על הגנה על ערכי אנוש, על איכפתיות בין בני אדם, מתנגשת עם העובדה שהסוציאליזם באשר הוא מחרחר מלחמות, מבסס את פעולותיו על אי צדק, על חמסנות, שוד וביזה, שמבצעי דברו אדישים לסבל אנושי ונוטשים דרך קבע את הבוטחים בהם. למעשה, את תוצרי מדיניותו של הסוציאליזם ניתן לראות בדלות והעוני השולטים בחלק גדול מהעולם – ובמיוחד במדינות שבהן הסוציאליזם הוא השיטה השלטונית הקיימת, שבהן הדיכוי האנושי הוא הגדול ביותר.
בסיסו הרוחני של הסוציאליזם בתודעת האנושות אינו אלא הצהרות ריקות מתוכן, שאינן רק חסרות מימוש אלא שבלתי ניתן לממשן. הדבר חמור במיוחד בהקשר החברתי-ציבורי הקיים, שבו לבני אדם יש משיכה להצהרות פומביות חיוביות אך אין בידם דרך לבדוק את אמיתותן. במצב זה הם מעניקים כוח גדול למצהירים ונותנים בידיהם סמכויות שאינם ראויים להן. בדוגמה רבת עוצמה לעקרון זה ניתן היה לצפות במירוץ לנשיאות של נשיא ארה"ב הנוכחי, אשר הרבה בהצהרות סיסמתיות, שבהן קנה את לבם של הבוחרים בו. סיסמאות אלה היו קצרות, פסיכולוגיסטיות באופיין וחסרות בסיס עובדתי.
זהו הבסיס הרעיוני של פעולת הסגרת הערכים לידי הבוזזים – אף כי הדרך שבה הוא פועל במציאות היא בעיקר באמצעות רגשנות חסרת-יסוד עובדתי: אין זה משנה אם מדובר ברוצח שמצהיר על "חזרה בתשובה" ושאיפה לעזור לבני עמו, או אם מדובר בכל "לובי" מסוג שהוא המצהיר כי הוא דואג להיבט זה או אחר של צדק בחברה – החל מהגנה על זכויות הצרכן וכלה בהגנה מתאונות דרכים.
למעשה, המדינה הסוציאליסטית כולה איננה אלא תלכיד מנופח של מנגנוני התיימרות לעזרה, לדאגה ולהגנה היונקים את משאביו של האזרח בתירוץ הדאגה לו מיום היוולדו ועד יום מותו. מנקודת מבט מציאותית זה יכול להדהים עד כמה מאמינים התומכים באמרות סרק אלה שהם שותפים לעשיית דבר מועיל, בזמן שכל מה שיש בידם אינו אלא מלים. אך מה שאנשי הממשל הסוציאליסטי, השקרנים המדופלמים, מתמחים בו הוא בדיוק ההצהרה שאין שום דרך לגלות אם אכן הביאה לתועלת שלה התיימרה – שלא לדבר על כך שגם התיימרותו של הממשל העכשווי להגברת ה"שקיפות" נכשלת.
מדינה כמו ישראל היא דוגמה כואבת לסוציאליזם מדיני שבו נוצרה תהום בלתי עבירה בין משלם המסים לאלה שמוציאים אותם. הדבר טראגי במיוחד בהתחשב בעובדה שאין כמעט במדינה זו תנועה פוליטית שאיננה סוציאליסטית (ברוחה לפחות) ולפיכך שבויים כל אזרחיה בכבלי הצהרות השקר הריקות, כשאין בידו של האזרח שום דרך מעשית לבדוק אם אכן ממלאים נבחריו את הבטחותיהם לו.