חוסר אושר מלאכותי

 

חוסר אושר מלאכותי

הסוציאליזם הוא היורש החוקי של הפילוסופיה הנוצרית וגם של תמונת העולם הנוצרית, שכן אחראי ליצירתו בזמננו של העולם המצויר על ידי הנצרות בספרה בחברת ימינו באופן מעשי; המאפיין הראשי של עולם זה הוא המיקוד בסבל. דבר זה גורם לך להיות ממוקד בסבל אנושי ומודע לו בלי שום קשר לפעולתך המוסרית, פשוט על יסוד ההנחה שהדבר החשוב ביותר בעולם הוא פתרון נושא הסבל.

מכיוון שמודעות לסבל גם היא נושאת סבל, דבר זה ממיט עונש גם על מי שלא פשע, ולרוב מביא אותו לחוש אשמה על מה שלא עשה ואחריות לפתור בעיות שלא הוא גרם להם. אך הסוציאליזם – כמו הנצרות – הולך מרחק גדול יותר מכך: הוא מטיל על זה שיש לו אפשרות לסייע לאנשים הנמצאים במצוקה לחוש לא רק באחריות לגורל האנושות אלא גם בחרטה על מה שלא עשה.

בגישה זו, אשר מסרבת להעניק אף לאדם טוב הלב והנדיב את השיפוק המגיע לו בשל נדיבותו, מובטח קיומו של הסבל בעולם, ובכך מתבטא המצב של חוסר האושר הנפוץ כל כך בחברתנו. כתוצאה מגישה זו נשמרים חוסר האושר והסבל האנושיים "על אש קטנה" אפילו אם אין לכך שום סיבה אובייקטיבית להיות סובל – וזה ההסבר מדוע יש סבל כה רב גם בחברת השפע, שבה נפתרו בעיות השרידות הפיזית.

בתמצית, אין האושר יכול להתקיים במקום שאותו ממלא הסבל, כפי שבמקום שבו האדם ממוקד בחומר אין הוא מבין את מציאותה של הרוח. מצב של חוסר הסיפוק הרוחני הוא פועל יוצא מכך שאין האדם יודע איך לזהות את הסיפוק הרוחני גם אם זה מגיע לו פשוט מכיוון שכל ימיו הורגל לעסק בחומר.

נתונים נוספים