נגד החיים
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1036
נגד החיים
הסוציאליזם הריכוזי, אוייב החופש, מכוון את מאמציו הקבועים נגד כל הופעה של חופש בתרבות הישראלית; המאבק הפנימי המתחולל בישראל באופן קבוע נגד כל סימן ערעור של המוסכמה השמאלנית בכלכלה בא לידי ביטוי בהתקפת כל מה שמתרחש בכלכלה במידה מסויימת של חופש.
לדיווח הרצוף לגבי "ההתדרדרות הכלכלית הכללית של המדינה והבורסה" יש סיבות שאינן רק נסיון לפגוע באשראי הממשלה. הבנת הסוציאליסט לגבי הנעשה בכלכלה גורמת לו להבריח מהבורסה את הקהל הרחב מאותה סיבה שבגללה הצבועים מגרשים עיטים מעל גופה - מתוך פחד שמנת הבשר המוגבלת תצטמק ביחס ישר לעליית מספר הסועדים. כמות המשקיעים בבורסה נראית לסוציאליסט כמאיימת על שאיפת הרווח שלו ולכן יש לו ענין לצמצמה, מבלי להבחין בכך שבפגיעה בפעולת הבורסה, המביאה רווח לחברה כולה, הוא כורת את הענף שעליו גם הוא יושב.
מה שכל-כך הולם ומשותף לקשר שבין אוכל הנבלות לסוציאליסט הוא ששניהם ניזונים מהמוות ולכן שניהם תופשים את מקור המחיה כמהות מתה, סופית, שאיננה צומחת. הסוציאליסט - כאוכל הנבלות שמבחינתו ניתן רק לאכול את בשר הנבלה - רואה את הכלכלה כצינור חד סטרי שבו הוא מרוויח רק אם הוא המוכר. דבר זה נובע מהתפישה הכלכלית הרואה רק את בעל העסק כמי שמרוויח ואת לקוחותיו כמי שאפילו מפסיד. תפישה זו מובילה אותו לתפקוד כלכלי של הפרדת כוחות, לטקטיקות אלימות ועוד כל דרך שבאמצעותה הוא יכול לשלוט בערוצים הנתפשים על ידו כמביאי רווח לבעליהם – כמו בעלות על עסקים - בין אם יש לו זכות לבעלות זו ובין אם לאו.
אם היה הסוציאליסט מבין שהכלכלה היא מהות חיה הצומחת וגדלה ביחס ישר לפגישתה עם גורמים חיים הוא לא היה נוקט בגישת ההפרדה אלא בגישת האיחוד. במקום להסתבך בסתירה הבלתי-אפשרית שבה אתה מעוניין שיבקרו בחנותך אבל אתה חושש מכך שהמבקרים עלולים לפתוח עסקים גם הם, היה לומד ליהנות מהתפישה שרואה את האנשים האחרים כמעשירים בכוח, בין אם הם לקוחות ובין אם הם שותפים. אם היה הסוציאליסט מבין שבשני מצבים אלה יש משום רווחיות – גם מאלה שרוכשים ממך וגם מאלה שמציעים לך ערכים לרכישה, הוא היה פותח לרווחה את דלתות הכלא הכלכלי שבנה ומאפשר תנועה כלכלית שבה גם לקוחותיו של בעל הון הם עשירים מתוקף העובדה שהם מקבלים ממנו ערכים שמשתלם לו למכרם להם.
אך לשם כך על הסוציאליסט לראות את הכלכלה כביטוי של חיים וכך גם את מערכת יחסי הגומלין המסחרית כולה, כיחסים בין מציעי ערכים, אשר כל אחד מהם מאפשר לעמיתו רווח ובכך חיים. כל עוד מבוסס הסוציאליזם על המחשבה שבכלכלה מהווה מי שמרוויח איום על עמיתו, הוא יפעל נגד שטף הפעולה הכלכלי – נגד החיים.
נגד החיים
הסוציאליזם הריכוזי, אוייב החופש, מכוון את מאמציו הקבועים נגד כל הופעה של חופש בתרבות הישראלית; המאבק הפנימי המתחולל בישראל באופן קבוע נגד כל סימן ערעור של המוסכמה השמאלנית בכלכלה בא לידי ביטוי בהתקפת כל מה שמתרחש בכלכלה במידה מסויימת של חופש.
לדיווח הרצוף לגבי "ההתדרדרות הכלכלית הכללית של המדינה והבורסה" יש סיבות שאינן רק נסיון לפגוע באשראי הממשלה. הבנת הסוציאליסט לגבי הנעשה בכלכלה גורמת לו להבריח מהבורסה את הקהל הרחב מאותה סיבה שבגללה הצבועים מגרשים עיטים מעל גופה - מתוך פחד שמנת הבשר המוגבלת תצטמק ביחס ישר לעליית מספר הסועדים. כמות המשקיעים בבורסה נראית לסוציאליסט כמאיימת על שאיפת הרווח שלו ולכן יש לו ענין לצמצמה, מבלי להבחין בכך שבפגיעה בפעולת הבורסה, המביאה רווח לחברה כולה, הוא כורת את הענף שעליו גם הוא יושב.
מה שכל-כך הולם ומשותף לקשר שבין אוכל הנבלות לסוציאליסט הוא ששניהם ניזונים מהמוות ולכן שניהם תופשים את מקור המחיה כמהות מתה, סופית, שאיננה צומחת. הסוציאליסט - כאוכל הנבלות שמבחינתו ניתן רק לאכול את בשר הנבלה - רואה את הכלכלה כצינור חד סטרי שבו הוא מרוויח רק אם הוא המוכר. דבר זה נובע מהתפישה הכלכלית הרואה רק את בעל העסק כמי שמרוויח ואת לקוחותיו כמי שאפילו מפסיד. תפישה זו מובילה אותו לתפקוד כלכלי של הפרדת כוחות, לטקטיקות אלימות ועוד כל דרך שבאמצעותה הוא יכול לשלוט בערוצים הנתפשים על ידו כמביאי רווח לבעליהם – כמו בעלות על עסקים - בין אם יש לו זכות לבעלות זו ובין אם לאו.
אם היה הסוציאליסט מבין שהכלכלה היא מהות חיה הצומחת וגדלה ביחס ישר לפגישתה עם גורמים חיים הוא לא היה נוקט בגישת ההפרדה אלא בגישת האיחוד. במקום להסתבך בסתירה הבלתי-אפשרית שבה אתה מעוניין שיבקרו בחנותך אבל אתה חושש מכך שהמבקרים עלולים לפתוח עסקים גם הם, היה לומד ליהנות מהתפישה שרואה את האנשים האחרים כמעשירים בכוח, בין אם הם לקוחות ובין אם הם שותפים. אם היה הסוציאליסט מבין שבשני מצבים אלה יש משום רווחיות – גם מאלה שרוכשים ממך וגם מאלה שמציעים לך ערכים לרכישה, הוא היה פותח לרווחה את דלתות הכלא הכלכלי שבנה ומאפשר תנועה כלכלית שבה גם לקוחותיו של בעל הון הם עשירים מתוקף העובדה שהם מקבלים ממנו ערכים שמשתלם לו למכרם להם.
אך לשם כך על הסוציאליסט לראות את הכלכלה כביטוי של חיים וכך גם את מערכת יחסי הגומלין המסחרית כולה, כיחסים בין מציעי ערכים, אשר כל אחד מהם מאפשר לעמיתו רווח ובכך חיים. כל עוד מבוסס הסוציאליזם על המחשבה שבכלכלה מהווה מי שמרוויח איום על עמיתו, הוא יפעל נגד שטף הפעולה הכלכלי – נגד החיים.