חמרניות בפועל

 

חמרניות בפועל

אחד מהדברים הממחישים יותר מכל את הקשר שבין הנאצים לסוציאליזם הוא הריגתם של נכים ומפגרים על ידי השלטון הנאצים – מהם 100,000 נכים בגרמניה לבדה. עובדה היא שהסוציאליזם, שביסודו החמרנות כתפישה אידיאולוגית הוא שהביא לראיית הנכה והמפגר לחסרי ערך מבחינה אנושית.

רעיון זה, כשהוא קיים בתוך חברה המניחה לשלטון לקבוע בצורה קולקטיביסטית כי חלק זה או אחר של אנשיה צריך להיות מוקרב על ידי הכלל לרווחתו, הוא חסר מעצורים במלוא המובן של המלה, באשר אין לו שום בלימה רעיונית בתפישה השלטת בחברה – וזו מתירה לו, בעצם, להיפטר מהחלשים על יסוד הרעיון שאין החברה זקוקה למי שאינו מצליח לספק את צרכי עצמו ברמה הגופנית.

כמובן שחברה שבה שלטת החמרניות איננה רואה את שליטיה, שגם הם, למעשה, אינם מייצרים דבר ברמה החמרית, כניתנים להשלכה – כי הם מחזיקים ביכולת לפגוע פגיעה גופנית במי שאינו סר למרותם.

מנקודת מבט זו ניתן לראות כי בנוסף למיקודה בגופני במקום ברוחני, החשיבה החמרנית גם ממקדת את מי שהוא חלק מחברה חמרנית בשלילי – בכוח ההרס – במקום ביצירה ובכוח המובהק הנמצא ביסודה: הרוח.

מחלוקת, ידידי מן השמאל, איננה שנאה. אבל המחשבה שמותר לקחת בכוח מאחד – אפילו כדי לתת לאחר שהוא דל – איננה מחלוקת או צורה של אידיאולוגיה אלא סתם מזימה לפשע – ואין לכזו שום לגיטימיות.

נתונים נוספים