אלימות שלטונית
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1024
אלימות שלטונית
האלימות היא שותפה הדוקה לחיי הישראלי מזה זמן רב – והיא נובעת לא פחות מן השלטון מאשר מן האזרח. האזרח בישראל נמצא פעמים רבות במצב שבו השלטון פוגע בזכויותיו ולעתים קרובות הוא מוצא עצמו במצב שבו השלטון מפעיל כנגדו אלימות. במקרים רבים, מהווה דרך הטיפול השלטונית בבעיה הדגמה של אלימות בפני עצמה, במיוחד אם מי שמפעיל את החוק הוא שוטרים, המאומנים להפעיל כוח אם צריך או לא, כפי שזה קורה בישראל באופן קבוע למדי.
במיוחד בדור האחרון, נראה כי אלימות רבה יובאה לשלטון הישראלי משדה העימותים עם האוייב ומן הפוליטיקה הפנימית, בתחומים שבהם לא די היה בשיח נאור כדי ליישב סכסוכים רעיוניים או שלחלק מן הציבור היה רושם שהממשל מרמה אותו על ידי החוק בצורה שלא משאירה בידיו פתח פעולה אחר.
נראה שחדירתה של האלימות לתפיסת העולם של הישראלי אין מקורה בתרבות הרחוב אלא בתחום החוק דווקא. הממשל הישראלי נשען מבחינה חוקית על אלימות רבה במבנהו היסודי. מה שנקרא בארץ שלטון החוק בא לידי ביטוי בפעולה משטרתית כוחנית, שמבחינת הדוגמה וההשראה שהיא נותנת לאזרח, אין ספק לגבי תרומתה החינוכית השלילית להעלאת רמת האלימות בישראל.
זו עובדה שלאורך השנים התרגלו גופי השלטון לקבוע את סדריו הפנימיים של המשק בצורה כוחנית. תעיד על כך הכותרת הבאה:
בחברת החשמל מכופפים ידיים
עמיר בן דוד "ידיעות אחרונות" 20.6.06, הכותב, אינו משתמש בדימוי כיפוף הידיים באופן מקרי; זוהי תולדה של תפישת עימות חברתי אשר איננה מתבססת על תרבות דיון הנשענת על אדני צדק ומוסר אלא על תוצאות מאבקי כוח.
בהמשך הכתבה, העוסקת בעימות על רקע נושא אספקת החשמל בישראל, כותב עמיר בן דוד כי "ועד עובדי חברת החשמל נערך לעימות עם שר התשתיות..." ומסביר ש"...לאחר משבר אספקת החשמל בשבוע שעבר הודיע בן אליעזר כי הוא עומד על כך שתחנות הכוח גזר ואלון תבור יתואגדו בחברות בנות...".
בהמשך הוא מזכיר כי ""עובדי החברה דורשים שתהליך ההתאגדות יבוצע יחד איתם, לאחר שיסוכמו תנאי העבודה שלהם..."
כך, לכל אורך הכתבה, הקורא נתקל בדרישות ודרישות נגד, המצויידות בהפגנות כוח ובאיומים על הפעלת לחצים. הוא אינו קורא בה על בירור סוגיות לאורו של צדק. מזה שנים רבות שהחברה הישראלית מתבססת על מאבקים של קבוצות, המפעילות סנקציות, תנאים וחסמים פיזיים ביסודם, כאשר מיחסי היסוד בין הגורמים במשק נעלמו זה מכבר מושגי הזכויות, הצדק וההגיון.
בהקשר זה, לא מן הנמנע שהבורות הציבורית לגבי ההבדל שבין אלימות, שמשמעה יוזמה של פגיעה בזכויותיהם של בני אדם, לבין הפעלת כוח, שיכולה להיות צודקת במיוחד אם היא בגדר של הגנה עצמית, היא תוצאה של מזימה שלטונית. סוג כזה של מגמה רעיונית נועד לגרום לאזרחים שלא להתנגד לעולם להפעלת האלימות מצידו של האזרח, בשל ההנחה שמבחינה עקרונית גם התנגדות כמוה כאלימות.