גאווה לאומית...
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 880
גאווה לאומית...
כן, יש מן הגאוה במחשבה על ספינה עמוסת ציוד הנושאת דגל ישראל המגיעה לנמל תורכיה יום אחרי רעידת האדמה וכל העומדים בנמל מוחאים לה כפיים בתודה.
אך אני רוצה להיות גאה באמת; אני חושב כמה גאה הייתי אם היתה ישראל מדינה חפשית, שלא בוזזת את תושביה ונוטלת מהם בעל כרחם את רכושם כדי לתיתו לזרים, ואשר מאפשרת להם תנועה חפשית אמיתית גם – ואולי במיוחד – בבחירתם הכלכלית. במקרה כזה היינו רואים תצוגה של הנדיבות הישראלית האמיתית, שהיום לא יכולה להתממש, של שיירה ארוכה מאד של ספינות ומטוסים פרטיים עמוסים באמצעי עזרה ואספקה למדינה שנפגעה באסון.
שיירה כזו, הזורמת ממדינה חפשית ועשירה ביותר, באופן התנדבותי לגמרי, היתה מעוררת בי גאוה לאומית שלמה ואמיתית: הייתי גאה במצב כזה על כך שאני משתייך לחברה יצרנית אשר נוהגת בבני אדם כבבעלי זכויות ואשר כתוצאה מכך הם יכולים ומעוניינים לסייע לבני אדם נזקקים מתוך רצון, כבני חורין.
במצב הקיים, שבו שולחת מדינת עבדים אחת את עבדיה המאמינים על יסוד של הונאה ממלכתית כי הם בני חורין, אין הם נותנים את דעתם כלל על כך שהם עמוסים בשלל גזילתה של המדינה אזרחים כמותם – ועל כך שהממשל ביצע החלטה שהם לא קיבלו את הזכות להשתתף בה, על אף שמדובר ברכושם.
מה שעבדי המדינה אינם מבינים הוא שהחלטתו של עשלטון לחלק את רכושם הדל ממילא לאנשים שממשלתם פוגעת בהם לא פחות, נעשית כדי שהעריצים השולטים בשתי המדינות יזכו בתהילה שאין הם ראויים לה על חשבון רווחתם של נתיניהם הנגזלים. בסוג כזה של כבוד אין שום סיבה לגאווה; כל מחיאות כפיים, תשואות, זקיפות קומה או תהילות ותשבחות אינם אלא עלי תאנה המסתירים מאחוריהם את סבל הנבזזים, את טפשות הנתינים ואת העוול שנעשה על ידי הטפשים והנוכלים משני הצדדים.