הפתרון

 

הפתרון

כמו שהמושגים-ביטויים "עובדים" ו"פועלים" מסתירים מאחוריהם פעמים רבות אנשים שהם עצלנים, לא-יוצלחים ובזבזניים, כך רבות הן המשרות המסתירות חוסר יצרנות. ואין צורך לומר שמדובר במשרות בכירות רבות שעלותן למשק ולאזרח משלם המסים מליארדים רבים.

אז איך יודעים את ההבדל בין היצרנים ומשרותיהם ללא-יצרנים?

לא עוסקים בכלל בבירור. זוהי המלכודת של כולנו: המחשבה שעלינו, האזרחים, מוטלת המשימה לבדוק בפרוטרוט כל משרה לגופה.

אם, פשוט, משחררים את המערכת – אם לא מכירים יותר בכפיה ולא מאלצים את המשלמים לממן את מה שאין להם מושג בו – יש סיכוי שתהיה לנו מערכת בריאה, שבה, כראוי, מקבלים מימון רק אלה שמשכנעים שהם דרושים – ומשלמים רק אלה שמשוכנעים שיש להם צורך בכך.

אז לא ייווצר מצב שבו עניים מרודים נותנים את כסף התרופות שלהן הם נזקקים למימון נסיעותיהם לכנסים בינלאומיים של פרופסורים לספרות סינית השוואתית, בשל כפייתו של חוק עריצותי מודרני המגייס לטובת עצמו את תירוץ התרבות.

נתונים נוספים