כפיה

 

כפיה

במדינת הכפיה הישראלית מבוססים כל ערוצי התנועה האזרחית על כפיה. גם אם ניתן למצוא איים של רצון חופשי או של התנדבות בים הכפיה, יכבשוהו גלי הכפיה כאשר ייתבע על ידי השלטון הכפייתי לבצע מטלות שונות, החל מרישום וכלה במיסוי. בין שתי האפשרויות הידועות בעולם החופשי-לכאורה, מדינה של זכות או של חובה, ישראל היא מדינה של חובה: כל יוזמה יחידאית בה איננה מבוססת על זכותו של האזרח לפעול בחופשיות אלא על חובתו למלא את מחוייבויותיו.

בהתאם לכך, הגורם האפייני המשותף לכל הרעיונות הכלולים באידיאולוגיה של הצדק, כפי שגב' תמיר ותומכי רעיונותיה רואים אותם הוא הכפיה. זוהי כפיה אשר נובעת ישירות מאופי ההצעות ונתפסת, בעיני התומכים בה, כטבעית לחלוטין. כל כך טבעית עד שאין צורך להזכיר אותה בכל פעם שמדברים על חיוב חלק מהאוכלוסיה בתשלום זה או אחר.

מעלי ההצעות מצד השלטון אינם מתייחסים כלל לכפיה המובנית בהצעותיהם. כנראה, הנחת ה"פרוגרסיביות" שולטת כל כך ברוח הדברים, עד שהם, המציעים, אינם מעלים בדעתם אפשרות שמישהו לא יסכים בהתלהבות עם הדברים.

עם זאת, מתכננת השרה החדשה גם לחנך את ציבור התלמידים להתנדבות. הדרך? כפיה.

בגרות בהתנדבות: השרה תמיר שוקלת לחייב תלמידים לעבוד בקהילה

לא רק מתימטיקה – בבי"ס בב"ש לומדים לסייע לנזקקים

מיכל גרינברג, "הארץ" 22.6.06:

במקום ידע עיוני, בוחנת תכנית זו את תרומת התלמידים לחברה –במקיף ח' לא זוכים בתעודת גמר מבית הספר, אלא אם כן מולאו חובות ההתנדבות השונות.

כעת מנסה יזם התכנית, סגן ראש העיר, לקדם את הפרוייקט שלב אחד קדימה, ולהתנות גם את הזכאות לתעודת בגרות בעמידה בחובות התכנית. בפגישה שהתקיימה בינו לבין שרת החינוך, יולי תמיר, הציג דנילוביץ' את המיזם בפני השרה שהצהירה כי תשמח לתמוך בו; המיזם אף שולב בתכנית הפעולה החדשה שהציגה השרה השבוע לראש הממשלה

ממשרד החינוך נמסר כי "הנושא אכן הוצג לראש הממשלה במסגרת החזון החינוכי"

כך, ברוח זו, הולכת ומתקדמת מבחינה רעיונית שיטת החיוב הן בתחום התשלומים והן בתחום החינוך להתנדבות. הפגיעה בזכויות האדם או האזרח, שבהכרח נובעת מכפייתו לשתף פעולה עם הצעות אלה, איננה נזכרת כלל וכנראה שאינה נלקחת בחשבון. האם יש אלטרנטיבה רעיונית לתפישות אלה בישראל של היום? זו שאלה פתוחה.

נתונים נוספים