על בעיית הביורוקרטיה

 

על בעיית הביורוקרטיה

ראיתי בתכנית הבוקר של הטלויזיה הישראלית את גדעון רייכר מספר על מקרה שבו רשות הדואר המשיכה לגבות במשך כשש שנים תשלום על שירות פקס שהפסיקה לתת. רייכר מספר על חליפת מכתבים ביורוקרטית שנערכה כל השנים הללו בין האזרח לרשות הדואר ומסיים ב"אתה הבנת את זה?" המנצח האפייני שלו.

אך מה שהיה חסר בסיפור, כדי שהנצחון על הביורוקרטיה יהיה מושלם, הוא שמות האנשים הפרטיים החתומים על מכתביה של הרשות – ותביעות פיצויים של האזרח מכל אחד מהם באופן נפרד. עד שלא יטופלו ענינים כאלה על יסוד של אחריות אישית, ימשיכו רשויות המדינה להתעלל באזרחים כי זה משתלם לרשויות. גרירה של בעיה תשלומית במשך שש שנים אינו רק עינוי ביורוקרטי אלא שוד במסיכה של רשלנות - וברור כי יש ביסוד האירוע הנחייה להמשיך ולקחת כסף מן האזרח כל עוד הוא אינו עושה יותר מאשר לשלוח מכתבים.

פסיכולוגית, מכוונים אזרחי המדינה לראות את האזרח הפרטי כמי שנגוע בתאוות בצע ואת הרשויות, לעומת זאת, כנמצאות מעל לכל תאווה פרטית. יש להפוך התבוננות זו: יש ללמוד לראות את הרשויות כרודפות כספים בכל פעולה שלהן – ואת האזרח היחיד, כראוי, כחף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו.

נתונים נוספים