רמאות ממסדית
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 865
רמאות ממסדית
תוצאת שליטת הממשל במנגנוני המידע מסתכמת בהצלחה מושלמת במיוחד בהבאת התושב הישראלי לעיוורון בראיית העובדות. הטלת מום זו גם היא אחד הפשעים החמורים שעליהם יקבלו המעורבים כגמולם ביום הדין; הם גרמו לאזרחי המדינה, שרובם יצרנים, להתייחס בחשד אל חבריהם היצרנים במקום להפעיל את החשד דוקא כנגד אלה שעלולים לפגוע בו.
הממשל הסוציאליסטי בישראל דאג, בשיתוף פעיל של הסתדרות העובדים, להציג את היצרנים הגדולים ביותר והמועילים ביותר לחברה באור שלילי, כנושאי הסכנה הגדולה לאדם העמל. סיסמאות שדופות שיובאו ממהפכת העריצות של רוסיה הסובייטית עדיין משמשות את הנהגת כוח השיטנה הזה, המוקיע את בעלי המפעלים והכוחות הפרטיים במשק כמי שאינו עמל וכמי שפוגע בזכויות העמלים. הנושאים את השקר העתיק וחסר ההוכחה הזה עוד לא הובאו לדין בישראל על אף שהנפגעים סובלים ממנו זה למעלה מארבעים שנה. זה רק אחד מן השקרים בהם גרמו השלטונות לאזרח לקבל את מעשי חבריו האזרחים בחשד נטול יסוד ומאידך להתייחס לנבחריו המזיקים לו יומם וליל באמון מלא, עיוור ונטול יסוד אף כאשר הם מוליכים אותו להיהרג במלחמות יש ברירה.
מכיוון שחייו של היצרן העבד תלויים בהחלטותיהם, יודעים אנשי הממשל שכך או כך מובטחים חייהם על חשבון עבודתו, ומנת הדם שלהם על חשבון גופו. כך, חולקים המדינאים הבוזזים את ארוחותיהם עם היצרנים, אך מעבר להצגת החיוכים, הנימוסים הנאים ויחסי הידידות המוצגת כלפי חוץ זוהי מערכת יחסי אויבים של שודד ונגזל.
מעבר לכל המלים היפות ולטפשות הנאיבית קיים הרוע של אנשים שאינם מייצרים הלוקחים מאלה שכן. יצרן שאינו מרשה לעצמו להכיר באמת זו הוא פחדן ואם הוא מתפתה לעזור לבוזז מעבר למה שהוא מוכרח על ידו הוא גם שותף לפשע. אנשים רבים שהתחילו כיצרנים הפכו לבוזזים בפועל; דבר זה מעודד תדיר ע"י הבוזז, המעוניין לגייס לצידו כל אדם בעל כושר פעולה.
איש הממשל יודע יפה על קיום המלחמה המתמדת המתחוללת בינו לבין הציבור. תוך הבנתו שלמעשה הוא אוייב האזרח, הוא יודע כי אם גם יגלו התושבים את מלוא מעלליו הם יבינו כי הוא מזיק להם לא פחות משיכול לעשות זאת כיבוש כלשהו - ובמשך זמן ארוך, הרבה יותר משכיבוש כזה עלול להימשך. לכן הוא דואג להסתיר מעיני הציבור עובדה זו - אך הוא עירני ביותר לגבי מי שמסוגל להזיק לו. זו הסיבה שבגללה הוא מושך לצידו את בעלי היכולת. לכן הוא מציע, לפעמים, ליצרנים להצטרף אל ממשלתו - אבל בהתאם למגבלות שהיצרן אינו משערן לעצמו עד שכבר מאוחר מדי.